איך את יודעת שאת אמא?

התשובה הברורה לכך היא : יש לי ילד, ילדה או ילדים. אבל אם נפשפש בשאלה קצת יותר לעומק יכול להיות שנגלה תשובות אחרות לחלוטין.....
אמהות היא קשר או מערכת יחסים שמשתנה ואינה נשארת קבועה או מקובעת. השינוי באמהות עצמה מביא גם לשינוי באדם עצמו. האמא.

אני הבנתי שאני אמא איפה שהוא בחציו השני של ההריון שלי לתמר. כאשר כל מה שהטריד אותי היה איזו עוגה אאפה לה ליום ההולדת. לא ליום הולדת אחד בלבד, כי אם לכול ימי ההולדת הבאים עלינו לטובה.
אני זוכרת את עצמי עם בלוטה די גדולה בתור בטן, יושבת בשולחן האוכל שלנו בדירה השכורה בגבעתיים. הבולגרי היה כרגיל בחו"ל, נסע להפריח את השממה באיזו מדינה שכוחת אל, ואני אוכלת ארוחת ערב מול המחשב שלי. יותר נכון מול amazon.com. כור מחצבתי.
חיפשתי עוד ספרי הריון ולידה, ועוד ספרים על גידול ילדים שיוכלים להרגיע את החששות הכבדים שלי ופתאום הבנתי, שכל זה לא חשוב. ילדים נולדים. משחר האנושות. ולי יש את הפריבילגיה ללדת בבית חולים מאובזר בכל טוב ובכל משכך כאבים שידוע לאנושות, ובנוסף לזה אני נחשבת פרסונאל.
מה שחשוב באמת, הכי בעולם, זו עוגת יום ההולדת. כן, כן, כי הרי אין חגיגה בלי בלי בלי העוגה כפי שכתב המשורר הדגול.
באותו הרגע, עכברי שעט לעבר מחלקת ספרי האפייה, ושם בתת מחלקת קישוט העוגות והקאפקייקס מצאתי את מבוקשי ודעתי נחה עלי.
הזמנתי את כל תת המחלקה. לפחות את כל מה שכתוב באנגלית.
לא. אני לא מגזימה.
בספריית ביתי ניתן למצוא היום כ12 ספרים שונים על קישוט עוגות וקאפקייקס.

להיום ההולדת הראשון של תמר הכנתי לה עוגה כושית, כמו שעוגה כושית צריכה להיות עם המון קרם שוקולד וסוכריות צבעוניות. את המתכון ירשתי מאימי, שקיבלה אותו מהשכנה שהיא היתה מורה לכלכלת בית.
כן, פעם היה מקצוע כזה בבתי הספר, אכן מתכון עם קילומטרז' :

החומרים : 

• 200 גרם חמאה 
• 3 כפות קקאו 
• 1 כוס מים 
• 1 כף רום 
• 3כוסות קמח 
• 1 עד 1.5 כוסות סוכר 
• 1 כפית אבקת אפייה 
• 1 כפית סודה לשתייה 
• 3 בייצים 
• 4\3 גביע שמנת חמוצה  

לציפוי : 

• 50 גרם חמאה 
• 3 כפות קקאו 
• 4\1 גביע שמנת חמוצה
• 4\3 כוס סוכר
• 1 כף רום 

אופן ההכנה: 

• להמיס בסיר קטן על האש : חמאה, קקאו, מים וכף רום. יש לצנן את התערובת מעט
• לטרוף 3 בייצים יחד עם השמנת החמוצה. להוסיף לתערובת החמאה והקקאו את הקמח, הסוכר, אבקת האפייה והסודה לשתייה. 
• להוסיף לתערובת את תערובת הבייצים.  
• לערבב היטב, לשפוך לתבנית מלבנית בגודל 33X27 ולאפות בחום בינוני (150 מעלות) עד שקיסם יוצא מעט לח . 
• פני העוגה יקבלו פיצוצים מעטים. זה בסדר. זה יסתדר עם הקרם. 
•   להמיס את חומרי הקרם יחד, לצנן מעט. לשפוך על העוגה החמימה ולתת לקרם להתייצב במקרר או בטמפ' החדר 

תמר ביום ההולדת הראשון שלה, אוכלת עוגת יומולדת כמיטב המסורת

 במסגרת לימודי השדה של תמרי, אצל הורי במושב, היא לומדת רבות על חתולי הבית הארצישראליים המצויים. או כמו שאנחנו קוראים להם " חתולי זבל" . תמר מגלה חיבה אדירה ל"חתולי ג'ינג'י" אחד ומיוחד.
אני רציתי להפתיע אותה ביום הולדתה השני בעוגת "חתולי ג'ינג'י".
חיפשתי ופישפשתי בספרי ובסופו של דבר מצאתי את המתכון המיוחל לחתולי ג'ינג'י מדופלם! אך אבוי, מתכון העוגה נראה לי עבש וסר טעם, קרם הציפוי הוא קרם חמאה מזעזע מלא בצבע מאכל.
את הזבל הזה אני לא אתן לביתי לאכול!

אז אפיתי לה עוגת שוקולד.... ולא סתם עוגת שוקולד כי אם עוגת שוקולד בולונית. הנה המתכון לפניכם:

החומרים : 

• 250 גרם שוקולד מריר קצוץ 
• 250 גרם חמאה חתוכה לקוביות 
• 250 גרם שקדים טחונים דק
• 6 ביצים מופרדות 
• 1 כף קליפת תפוז מגוררת 
• 2 כפות ליקר תפוזים 
• 250 גרם סוכר 

אופן ההכנה: 

• ממיסים שוקולד וחמאה יחד. מוסיפים שקדים חלמונים, קליפת תפוז וליקר ומערבבים עד שמקבלים תערובת אחידה. 
• מקציפים חלבונים וסוכר יחד לקצף יציב אך לא נוקשה . מערבבים רבע  מהקצף לתוך השוקולד. מקפלים בזהירות רבה מחצית מהקצף הנותר ואז את השאר. 
• יוצקים לתבנית 24 משומנת ומקומחת. 
• אופים בחום של 180 מעלות כ 30 דקות עד שקיסם יוצא לח עם פירורים. 
• מצננים ומצפים בגנאש שוקולד עשיר. 

 

תמר ביום הולדתה השני.

 

בתיאבון,
עירית 

ניגריה זה כאן

דיווח חם חם מהסופר שליד הבית. שופרסל דיל ביגאל אלון.
אין גבינה צהובה. כן אין.
נגמר, אזל, נגוז, התאדה,  או כמו שאומרים אצלנו ''תבואי ב 31 לפברואר יהיה הכל''.
לבת דודתי שחיה שנים בניגריה לא הייתה גבינה צהובה. או כל גבינה אחרת בשוק, אז היא עשתה את הגבינות שלה בעצמה.
אבל מצד שני, היה לה נהג וטבח ואופר לילדה.
ואני שואלת, אם אין גבינה צהובה והמציאות הישראלית נראת יותר ויותר כמו תסריט שנלקח מסרט תיעודי על מדינה נידחת בחלק הפחות טוב של אפריקה, אז איפה הנהג שלי? או לפחות זה שסוחב את הקניות המסופר????

רק בשמחות,
עירית

הקיבוץ העירוני שלנו

הטענה היא כי הקיבוץ מת. נפטר. נגוז. בר מינן. החזיר ציוד. נאסף אל אבותיו. התפגר. סגר את הבאסטה. נפל בעת מילוי תפקידו.
אך זה לא נכון, הוא אולי מת אבל הוא קם לתחייה במגדלי סביוני הסביונים בהם אנו חיים. למי שאינו מכיר אותי אישית אספר כי יצאתי מבית אבי אל בית בעלי. בערך, עם איזו סטייה אחת או שתיים בדרך, לא משהו שיש להרחיב עליו את הדיבור.
בית אבי הוא במושב קטן איפה שהוא בטבורו של מישור החוף. 75 משפחות סך הכל. 75 משפחות שחולקות את חייהן יחד כבר למעלה מ70 עשורים.
אכן מורכב.
ואילו אנו קבענו את מקום מגורינו במגדלי סביוני הסביונים איפה שהוא בת"א המאובקת. הפרויקט בו אנו חיים משמש בית ונמל מבטחים ל326 משפחות. אני חוזרת על המספר לכל אלו שחושבים שטעיתי. 326 משפחות. מכל הסוגים, ומכל המינים. גבוהים, נמוכים, משכילים ומשכילים עוד יותר, בעלי כלבים וחתולים וכמעט לכולם יש ילדים.
כשעברנו לפני קצת יותר משנה, פחדתי שלא תהיה לי קהילה. בחיים שלי לא טעיתי יותר. וכמו בקהילות על בסיס אגודה שיתופית אנחנו גם מגדלות את הילדים בסוג של שותפות.
ארטיקים במרפסת אצל הילד מהצפוני, זיקוקי דינור ביום העצמאות אצל הילדה מקומה 23, פסטה תמיד תמיד אצל תמרי וארוחה מפסקת בקומה 23.

השכנה מקומה 23 ואני הגענו יחדיו להחלטה ניהולית כי כדאי מאוד לערוך את הארוחה המפסקת שלנו בבית. AKA בלי ההורים והדודים וכ"ו.
אני הייתי אחראית על הבשרים, היא הייתה אחראית על כל השאר.
היינו 5 מבוגרים, 2 ילדות בנות שנתיים ותינוקת שרק הרגע התחילה לטעום מוצקים והרים הרים של אוכל.
וזה לא שבאמת הפסקנו, רק לקחנו פאוזה עד למחרת בבוקר.

הבשרים כללו: חריימה מנסיכת הנילוס, צלי בשר ועוף .
מילה קצרה על נתח הבשר. אני משתמשת בנתח מס' 5 טרי. זו ירושה שירשתי מאימי.... יש דברים חזקים ממני. אתם מוזמנים להתשתמש בכל נתח לבישול ארוך שמתאים לכם.

החומרים : 

• 1.5KG  נתח בשר מס' 5 טרי. 
• 8 בצלי שאלוט פרוסים 
• חבילה סלרי מקלות 
• 8 פטריות (אני השתמשתי בשמפניון ופורטבולו) 
• 2 כרישות החלק הלבן 
• 30 גרם חמאה ( או שמן צמחי לשומרי הכשרות) 
• 2 גזרים פרוסים 
• שקית פורצ'יני מיובשות בכוס מים רותחים 
• כוס יין לבן 
• כוס ציר בשר 
• 3 עלי דפנה 
• 3 גרגירי פלפל אנגלי
• מלח ולפלפל לפי הטעם 

אופן ההכנה: 

• חממו סיר כבד שיכול להכיל בנוחות את הנתח הבשר. הוסיפו לו מעט שמן ואת החמאה. 
• צרבו את הנתח מכל הכיוונים עד שיהיה שחום יפה ומזמין, והניחו על צלחת מעט עמוקה שיכולה להכיל את הנוזלים והמיצים שהנתח מגיר. שמרו את הנוזלים. 
• הזהיבו בסיר את בצלי השאלוט, הכרישה,הגזר והסלרי. 
• הוסיפו את הפטריות והזהיבו גם אותן. 
• הוסיפו לסיר את היין הלבן וצמצמו אותו עד שנפחו ירד לשליש לערך, לאחר מכאן הוסיפו את כל שאר הנוזלים, פטריות הפורציני והמים בהן שרו, עלי הדפנה, הפלפל האנגלי , טעמו ותקנו תיבול. 
• הביאו לרתיחה והחזירו את הנתח לסיר. 
• הביאו לרתיחה ובשלו על אשר נמוכה - בינונית כ3 שעות. ניתן לבשל גם על פלטה חשמלית כל הלילה ולבדוק מדי כמה שעות שיש מספיק נוזלים. 

התוצאה הסופית.

נתח הבשר בתהליך ההשחמה.

זהירות! זה מתכווץ :)

מצע הטעמים לצלי, סוגי בצלים שונים, פטריות וסלרי 

בתיאבון,
עירית  

חריימת הגיסות

לפני המון המון שנים, בחיים אחרים לחלוטין פגשתי מכשפה.
היה לי מנהג קבוע לפגוש מכשפה פעם בשנה בחודש בו חל יום הולדתי. ככה אני, תמיד אוהבת להיות מוכנה לבאות. אז, בימים ההם ובחיי האחרים חשבתי שזה מכין אותי טוב יותר לעליות ולמורדות של החיים.
מעולם לא פקדתי את אותה המכשפה פעמיים, ותמיד הקפדתי לקבל המלצות על המכשפות אליהן הייתי פונה. רובן הגדול טעה. טעויות גדולות, בוטות ומגוחכות. זה לא הפריע לי להמשיך ולחפש אחר "האחת" . האישה, המכשפה, הכוהנת הגדולה אשר תצדק ותדע לספר לי משהו שאני לא יודעת שיתברר כנכון.
פעם אחת פגשתי משהי שהתקרבה מרחק מרשים במיוחד לתואר הנכסף.
אותה אישה סיפרה לי כל מני סיפורים ומעשיות שהיום כעשור לאחר המפגש בינינו אני יודעת להגיד כי 80% התברר כאמת. 10% נוספים אני מקווה כי לעולם לא יתגשמו ול10% הנותרים אני מחכה בכיליון עיניים.

בין כל מה שהיא סיפרה לי, היא גם אמרה שאני אפתח מסעדה עם אישה, מבוגרת ממני בשנים בודדות ושהיא תהיה בת משפחה שלי. ככל שהזמן עובר אני מבינה כי היא כנראה התכוונה לגיסתי שתחייה, הילי.
תמיד טענתי שאם יום אחד תהיה לי מסעדה, היא לא תהיה מסעדה אלא בית אוכל. של פועלים. כזה שבו מגישים מנות פשוטות על הר של אורז או עם חצי כיכר לחם שחור לנגב בו את הרוטב. מקום כזה שבו תמיד תמיד תמצא משהו לאכול בתפריט. השם של המקום יהיה משהו מלא תחכום וניחוח אירופאי כמו "הקציצות של מאמי" והתפריט יכתב על גבי לוח שחור גדול על הקיר, עם מנות מועטות אבל סירים גדולים במיוחד.

ביום כיפור האחרון אכלנו עם השכנים מלמעלה את המפסקת, השכן הוא טריפוליטאי גאה ומלא געגוע לחריימה של סבתו. ניסתי לשמח אותו, התקשרתי לגיסתי שתחייה, שידועה בחריימה המופלאה שלה וביקשתי את המתכון. שיניתי אותו קצת ובעיקר הוספתי לו חריפות לפי בקשתו של השכן. הרי הוא לפניכם :

החומרים : 

• 1-2 כפות פפריקה חריפה (תלוי בחריפות הנדרשת) 
• 3.5 כפות פפריקה מתוקה 
• 8 -10 שיני שום קטושות (תלוי בחריפות הנדרשת) 
• 2\1 כף מלח
• 1 כוס מים 

לערבב הכל יחד בקערה לכדי משחה . זהו הבסיס של הטעם לכן חשוב להשתמש בתבלינים איכותיים וטריים.

• שמן (לא להתבייש עם הכמות) 
• 2 בצלים קצוצים
• מיץ מלימון אחד 
• 3 פלפל חריף ירוק 
• 2\1 כף כורכום 
• 1 כף כמון 
• 2 פלפל אדום מתוק 
• 3 שושקה
• חבילה כוסברה 
• מארז פילה נסיכת הנילוס. 
• 3 לימונים להפשרת הדגים 

ההכנה: 

• הפשירו את הדגים ושפכו עליהם מיץ מ3 לימונים. 
• הזהיבו את שני הבצלים הקצוצים 
• הוסיפו את משחת התבלינים ואת הפלפלים החריפים והביאו לרתיחה.
• הוסיפו את מיץ הלימון, הכורכום, הכמון, הפלפל האדום והשושקה והביאו לרתיחה. הוסיפו מים אם יש צורך . 
• הוסיפו את נתחי הדג ופזרו מעל את הכוסברה. הביאו לרתיחה ולאחר מכן בשלו על אש קטנה כשעה. 

משחת התבלינים - בסיס הטעם לחריימה

הרוטב מתבשל לאיחוד טעמים

נתחי הדג ברוטב בתחילת הבישול

כוסברה מכסה את התבשיל

 בתיאבון,
עירית

מרוב אהבתי אליו... ולחצילים

אני טוענת שיש העדפות ויכולות שעוברות בתורשה. למשל היכולת הבלתי אנושית שלי לאכול חריף, להנות ממנו ולהמשיך לנשום,  או למשל אהבתי לחצילים.
סבתי מצד אמי לימדה אותי את סודות החצילים כבר בתור נערה צעירה, והיום אני מקפידה לקיים אחר הוראותיה המעורפלות מעט בעודן מתנגנות בליבי ובראשי.
"את רואה חביבה, ככה נקודה ולא פס" - איך לבחור חצילה ולא חציל. בלי הרבה גרעינים.
"את רואה חביבתי, ככה עם עור מתוח ומבריק ולא מעט ומקומט" - איך לבחור חצילה צעירה ורעננה
"את רואה חביבה, ככה קל ולא כבד"  - איך לבחור חצילה ולא חציל. בלי הרבה גרעינים

והאהוב עליי יותר מכולם :
"כמה מלח? תרגישי באצבעות, תשימי כמה שלוקח, ותמיד מלח עבה" - איך להמליח לשלמות.

הוא, הבולגרי, חולק את האהבה שלי לחצילים, ולכן כאשר נתקלתי בשוק בחצילות, נקבות, קלות עם עור מתוח ובוהק ישר חשבתי עליו, הכנסתי 4 מהן לסל ושבתי הביתה להכין לנו קציצות עם חצילים דה לוקס!!

החומרים לקציצות :  

• 2\1 ק"ג בשר טחון 
• 1 ביצה
• פטרוזיליה קצוצה 
• 1 תפוח אדמה מגורר על פומפיה דקה
• מלח 
• פלפל שחור גרוס טרי 
• 1 כפית בהרט עירקי לקובה
• 2 כפות פירורי לחם 

החומרים לרוטב :

•  2-4 חצילות יפות 
• 3 עגבניות חתוכות או מגוררות על פומפייה 
• 1-2 פלפל אדום חתוך לקוביות 
• 2 בצלים סגולים
• 2 שיני שום שלמות 
• רוטב פאסטה 
• פפריקה מתוקה 
• פפריקה חריפה - אפשרי 
• מלח 
• פלפל שחור 
• גבעול עלה תימין 
• 2 עלי דפנה 
• 2 פלפל שושקה מתוקים מיובשים

אופן ההכנה: 

• לערבב את כל חומרי הקציצות יחד
• לחמם שמן חצי עמוק במחבת גדולה וכבדה ולטגן את הקציצות חצי טיגון. את שאר הבישול הן תעשנה בתוך הרוטב לספיגת טעמים מירבית 
• לחתוך את החצילות לקוביות, לזרות מלח גס ולהניח לשעתיים להגרת נוזלים. 
• לייבש את החצילות היטב , לחמם שמן לטיגון עמוק (אני משתמשת בווק של איקאה) 
• לטגן את קוביות החצילות עד להזהבה, להניח על נייר סופג לספיגת עודפי שמן 
• בסיר כבד שניתן להכניס לתנור, לטגן את 2 הבצלים עד להזהבה
• להוסיף לסיר את השומים השלמים לטגן עד שעולה ניחוח
• להוסיף את הפלפלים האדומים ולתת להם להזיע ולתרכך 
• להוסיף לבצלים את התבלינים ולטגן 30 שניות נוספות. עד שעולה ניחוח
• להוסיף לסיר : עגבניות, פסטה קצת מים . להביא לרתיחה. 
• להוסיף לרוטב העגבניות  חצי מכמות החצילות. להביא לרתיחה. 
• לטעום ולתקן תיבול .
• להוסיף לתבשיל את הקציצות, הדפנה, פלפלי השושוקה , תימין ומים במידת הצורך . ולכסות ביתרת החצילות. 
• לבשל על אשר בינונית גבוהה כחצי שעה ולאחר מכן להעביר לתנור שחומם מראש לשעה וחצי לפחות. 
• להגיש על אורז לבן. 

בצל סגול ושומים שלמים בסיר כבד במיוחד

קציצות עם חצילים ברוטב עגבניות ופלפלים

לאחר שעה וחצי של אפייה בתנור.

 בתיאבון,
עירית

When in Doubt ....Chicken

תודה לאל אוגוסט נגמר! וגם תמר שלי הלכה לגן, אני טוענת שבשמחה רבה...
אמהות זו עבודה קשה והיא הופכת להיות קשה במיוחד בחודש אוגוסט, רבים, טובים ושנונים ממני כתבו על כך ואין לי כוונה להוסיף על זה אפילו לא מילה אחת כי אני כולי נתקפת פניקה כאשר אני חושבת על אוגוסט 2013!
אז הכי טוב יהיה להתעלם מהעובדה שתכף חגים וחול המועד סוכות אשר מביא איתו שבוע חופש ארוך ומייגע מהגן....

מכיוון שאני משק אוטרקי, בידרתי את תמר והאכלתי את תמר לבדי רוב אוגוסט.... בין ציור בטושים שלא יורדים מהבגדים והרהיטים לבין הדבקת מדבקות על כל קירות הבית, הייתי צריכה גם להגניב קצת זמן מטבח על מנת שהקרנבורית הצעירה לבית פרנק - מירון לא תאכל לי את הראש בשעה 10:45 בכל בוקר.

למדתי לא מעט באוגוסט על תמר, והדבר הבולט ביותר הוא שהיא אוהבת עוף!! בכל מצב ובכל שעה אפילו ב 10:30 בבוקר.
מבחינתה של תמר, אין שעה לא מתאימה לאכילת עוף ועדיף עם אורז ורוטב שאפשר למרוח על הבגדים, על השולחן וגם קצת על הקירות....
(תודה לאל על ספוג הקסם של ניקול)

תוך כדי הניסיון לשמור על החך שלה  עירני ומאותגר קוגניטיבית וקולינרית ניסיתי את המתכון הזה והוא הוכיח את עצמו כהצלחה גדולה.

החומרים: 

•  6 כרעיים של עוף 
• קופסא קטנה (400 ג"ר) עגבניות מרוסקות 
• 4\1 כוס סויה 
• 2\1 כוס סירופ מייפל 
• 1 כף רוטב צ'ילי מתוק
• 2\1 כוס יין לבן יבש 

אופן ההכנה: 

• מערבבים את כל חומרי המשרה יחד (שזה 
• הכל חוץ מהכרעיים). 
• משרים את העוף במרינדה לילה במקרר. 
• אופים בשכבה אחת ב180 מעלות כ 45- 50 דקות. 

עוף לאחר 8 שעות במרינדה

עוף בתנור

 בתיאבון,
עירית 

 

נשים אמיתיות

אני מאוד מחבבת את עבודתה של הילה אלפרט, יש בה משהו אמיתי מאוד בעיניי והעובדה שהיא תמיד עם לק אדום אדום על הציפורניים וכמה ק"ג עודפים גורמת לי לחבב אותה אף יותר בשל היותה יותר אוטנטית בעיניי.

היא אוכלת מתוך חשק גדול ועד היום כל המתכונים שלה שניסיתי הוכיחו את עצמכם והיו להצלחה גדולה.
לכן כאשר ניתקלתי בספרה החדש בסטימצקי " יש מקום בעיר התחתית " 
הייתי חייבת לאסוף אותו ולתת לו בית חם אצלי בספריה. בספר, אלפרט, מספרת את סיפור העיר התחתית של חיפה, של בתי האוכל שלה ושל ההווי הכל כך מיוחד לעיר של יורדי ים. בין כל המקומות הנפלאים עליהם היא מספרת מצאת את המתכון לקציצות עוף ברוטב דובדבנים.

עם חיבה יתרה למטבחי דרך המשי נכנסתי למטבח הפרטי שלי לנסות את המתכון הזה.
הצלחה גדולה. אפילו הבולגרי שלי שלעיתים נרתע מדברים לא מוכרים נתן אישור מלא למתכון.

החומרים: 
לקציצות: 

• 2\1 ק"ג ירכיים של עוף טחונות. (אני השתמשתי בעוף טחון רגיל שהיה לי במקפיא) 
• 1 בצל קטן קצוץ דק
• 2\1 כפית ג'ינג'ר טחון יבש
• קליפה מגוררת מתפוז אחד
• 1 ביצה
• כף מחוקה מלח
• 2 כפיות גדושות פירורי לחם
• 2 שיני שום קצוצות דק 
• 2\1 כוס עלי נענע קצוצים דק 
• 2\1 כוס עלי כוסברה קצוצים דק 

לרוטב: 

• 2 כפות שמן זית 
• 1 עגבנייה מרוסקת על פומפייה
• 1 כף רכז רימונים
• 1 כף סוכר 
• 2 כוסות מים
• 1 פלפל חריף חצוי ופרוס דק
• 300 גרם דובדבנים מגולענים (אני השתמשתי בדובדבנים חמוצים משומרים) 
• מיץ מ 2\1 לימון
• מלח לפי הטעם 
• 2\1 כוס עלי כוסברה קצוצים דק 
• 6 שיני שום קצוצות גס 

לא תמיד צריך גבר חזק בסביבה, אלא רק תושייה :)

ההכנה: 

• לשים היטב את כל מרכיבי תערובת הבשר ומעבירים למקרר 
• בסיר, על להבה בינונית, לערבב יחד שמן, עגבנייה, רכז רימונים, הסוכר והמים. בוחשים, מכסים , מביאים לרתיחה. 
• להוסיף לסיר את הפלפל, הדובדבנים, הלימון והמלח ולבשל כ 10 דקות נוספות בסיר מכוסה. 
• בידיים לחות לגלגל כדורים מתערבות העוף בגודל של כדור פינג פונג ולהחליק אותם לרוטב המבעבע. לטלטל את הסיר בזהירות מצד לצד על מנת לכסות את שטח הפנים של הכדורים ברוטב. 
• לבשל על אש קטנה כ 30 דקות .

שלבי ההכנה של המתכון

בתיאבון, 
עירית

דודה גאולה, חושבים עליך ...

אומרים ש No news is good news וכנראה שכך הדבר גם אצלי.
עומס העבודה, הפרויקטים והחיים סחפו אותי לכמה חודשים ולא יכולתי להתפנות לכתיבה לצערי.
ברוב שמחה תמר הלכה היום לגן ואני נשארתי בבית עם המוני התמונות של המנות השונות שצילמתי במהלך החודשים האחרונים, ואנקדטות לא מחייבות על אותן המנות.

לשמחתי הבולגרי שלי ממלא אחר הוראות, והוא קנה מצלמה מצויינת!! כזו שעושה הכל לבד ולי רק נותר לא להזיז את שורש כף היד בזמן שהיא מצלמת.
לצערי, זה לא שיפר בהרבה את איכות התמונות שאני מוציאה, הגעתי למסקנה כי הבעיה היא כנראה בי ולא בטכנולוגית הצילום שהבולגרי שלי מלקט לי בעולם.

ראש השנה כבר תכף כאן ואני כבר כולי שקועה בספרי הבישול והאפייה שלי בחיפוש אחר המנות המנצחות לערב החג.
בין מתכון למתכון מתגנב לליבי געגוע למנה אהובה עד מאוד מהמטבח הפרסי דווקא. את המנה הזו הייתי אוכלת אצל דודתי גאולה, פרסייה עם גאווה גדולה, שהיתה מכינה אותה כל שנה בערב סוכות , ומגישה לנו אותה באהבה ובשפע גדול בסוכה.
הסוכה של הדודה גאולה והדוד דודי הייתה תמיד הכי מקושטת שאפשר. כאשר נכנסו לסוכה תמיד היה נדמה שהייתה שם תאונה של פגע וברח בדיסקו בשנת 1973 . הכל נוצץ וצבעוני וחסר כול בושה.
 לצערי אין לי את המתכון של דודתי, אך באחד הספרים שלי נתקלתי מתכון הזה, שהזכיר לי את נפלאות המטבח של דודתי.

בעודי עומדת במטבח מבשלת הבטחתי לעצמי  כי בערב סוכות הזה, אדפוק לדודתי גאולה בדלת, אציג את ביתי תמר, ואבקש להצטרף אליהם בסוכה עם צלחת של עוף עם חומוס, כורכום וירק.

החומרים: 
3 כוסות אורז פרסי
4\1 כוס שמן
1 בצל גדול קצוץ דק
3 כוסות עשבי תיבול (שמיר, פטרוזיליה וכוסברה) קצוצים דק
2-3 כפיות מלח
2\1 כפית כמון
2\1 כפית פלפל שחור  טחון טרי
2\1 כפית כורכום
8 מנות עוף (4 כרעיים מחולקות)
2\1 5 כוסות מים רותחים

ההכנה: 

•  מחממים שמן בסיר כבד ומזהיבים עוף. מוציאים את העוף מהסיר ושומרים בצד.

• מטגנים בסיר בצל להזהבה. מוסיפים עשבי תיבול, תבלינים ומים רותחים 
• מבשלים כ 10 קות, טועמים ומשפרים תיבול לפי הצורך. המרק צריך להיות מלוח ומתובל. 
• מוסיפים את האורז והעוף לסיר ומבשלים על להבה בינונית עד שהמים נספגים. מערבבים במזלג כך שעשבי התיבול יתפזרו באופן אחיד. 
• מנמיכים את להבה למינימום ומניחים 10 דקות לפני ההגשה. 

** הייתי שמחה להוסיף תמונה... אבל כל התמונות שצילמתי יצאו ממש אבל ממש גרועות. מבטיחה להשתפר לפעם הבאה **

בתיאבון,
עירית

היינו שלוש נשארתי אחת

למרות החילוניות שלי אני חובבת טקסים. יש משהו מאוד מנחם בידיעה מה הולך לקרות עכשיו... 
אחד הטקסים המאוד פרטיים שלי שאני מאוד אוהבת הוא הציפייה לחורף. אני נאחזת בכל שביב של עלה נידף ברוח, ובכל ניע קטן של עלים על מנת להודיע לכל מי שנמצא בסביבתי כי "הנה הנה מתחילה עונת הצ'ולנט". 
בשנים האחרונות הפכה המשימה קשה יותר, מזג האוויר המשתולל בכל רחבי העולם, לוקח ממני את הטכס האהוב עליי ביותר, הציפייה לחורף. 


מזה מספר שבועות שאני כולי דרוכה בציפייה איך שהערב מתקדם לו לאטו, משעות היום אינני מצפה לדבר, השמש הרי תמשיך לקפוח עלינו גם באמצע ינואר... אבל לעת ערביים ניתן להרגיש בשינוי, הוא מינורי, אבל מלא משמעות עבורי. 
הבולגרי שלי נוהג לצחוק עליי, שאני האדם היחיד שהוא מכיר בכל רחבי המזרח התיכון שבראשון לאוגוסט, בערב, כבר לובש קרדיגן כי קר לו. 
ניחשתם נכון, לא באמת קר, אך אני מצפה... וככל שאני מצפה ככה יותר קריר לי. 


וכך כבר מספר שבועות שאני עוקבת בדריכות אחר מזג האוויר, אחרי כל עלה שנושר וכל ציפור בגינה למטה. מי בא ומי הלך, איזה עץ התחיל לנשור ואיזה עץ מזהיב לו... 
השבוע החלטתי! הסתיו כבר כאן!! מתעתע כמו סתיו ישראלי טיפוסי, אך ממני הוא לא חמק, זיהיתי אותו איך שהתקרב אלינו מן הים, הרחתי את ריחות החורף אותם הוא מביא אתו בקצה השאיפה של האוויר, זה לא ריח בולט, הוא מרומז, קטן, מינורי כמעט נעלם, אבל הוא שם הריח. 


ואיזה ריח יש לסתיו אתם שואלים? אצלי יש לו ריח של עוגות השמרים שאימי הייתה אופה. היא הייתה נוהגת להתפיח את העוגות על האח הגדול שבסלון, זה שמאחוריו מיס לוסי , החתולה האהובה שלה, הייתה נוהגת להתחמם. את העוגות לאחר שעיצבה אותן, כיסתה במגבת מטבח נקייה ומעט לחה על מנת לאפשר לעוגות להגיע אל פירקן. 


ואז כאשר הרגע הגדול הגיע, והיא הייתה מכניסה אותן אל התנור, כל הבית היה מתמלא בריח משכר של עוגת שמרים, ביתית, אהובה ומחבקת. 
אבא, אחותי ואני היינו מחכים בכיליון עיניים שתוציא את המגשים כבר החוצה. ואז היינו עומדים סביב השיש במטבח, והיינו "מיישרים" את העוגות.... חצי מגש כבר היה נעלם כמה שעות אחרי האפייה. 
למחרת בבוקר, אמא הייתה יושבת עם העיתון, כוס קפה ובודקת מי נפטר. 
כן, מי נפטר, אמא נוהגת להתחיל לקרוא את העיתון מהסוף, כנראה הסוף המר... 
ואז הייתה פולטת "אוי... מה הוא מת? , אוי אוי... חבל" וכשהייתי שואלת מי ומה הייתה מספרת לי " הוא היה הבן של הקצב הראשון של ראשון, היינו משחקים יחד מאחורי בית הכנסת הגדול, הלך לצבא ואיבד אצבע, למד עריכת דין" או משהו כמו "היא הייתה התופרת הכי טובה בראשון, אמא שלי הייתה נוהגת לקנות אצלה בדים לכל השמלות הכי יפות שתפרה לי. פעם היא קנתה ממנה צמר אנגלי עם רקמה של וורדים ועשתה לי חצית קלוש. את יודעת מה זה קלוש? היום כבר לא הולכים ככה, חבל... זו הייתה חצאית יפה " 
החצאית אצלי, כמו גם הרבה פריטים אחרים שסבתי תפרה לעצמה ולאימי במהלך השנים. הצלתי את הפריטים האלו מידי העש והטחב, אבל זה כבר סיפור אחר לחלוטין.... 


אז אתמול, כאשר החלטתי סופית שאפשר כבר להריח את החורף בקצה השאיפה, נכנסתי למטבח לאפות עוגות שמרים. המתכון הוא של מיקי שמו והוא מתכון מעולה!!! היו שלוש, אחת הלכה לגיסתי, אחת הלכה לחמותי, ואחת ... אחת עדיין פה... אבל תכף יבואו אורחים לשבת ויש לי תחושה שגם זו תיאסף אל אחיותיה... 


החומרים לבצק: 
 חומרים ל3 תבניות אינגליש קייק באורך 30 ס"מ 

• 5.5 כוסות קמח 
• 4\3 כוס סוכר 
• 2\1 שקית או קובייה שמרים טריים 
• 4\3 שקית משפר אפייה
• 3 ביצים גדולות 
• 4\3 כוס מים פושרים 
• 1 כפית תמצית וניל 
• 4\1 קליפת לימון מגוררת
• 175 ג' חמאה בטמפ' החדר חתוכה לקוביות 
• 2\1 כפית מלח 

לסירופ סוכר (לא חובה אך מוסיף המון):

• 2\1 כוס מים 
• 4\3 כוס סוכר 
• 2\1 כפית וניל 
• 1 כפית מיץ לימון

למלית: 

• 750 ג' שוקולד למריחה (השחר, פרה, נוטלה וכ"ו) 
• 150 ג' עוגיות חמאה מפוררות במעבד מזון (אני השתמשתי בפתי בר ) או אגוזי מלך קצוצים דק דק .

לציפוי: 

• ביצה טרופה

אופן ההכנה: 
הסירופ:

•  מביאים לרתיחה מים וסוכר בסיר קטן. מנמיכים את הלבה, מוסיפים תמצית וניל ולימון מבשלים ללא כיסוי כ 2 דקות. מצננים ושומרים במקרר. 

הבצק: 

• מערבלים קמח, סוכר, שמרים, ומשפר אפייה במיקסר עם וו לישה. מוסיפים ביצים, מים, תמצית וניל וקליפת לימון, ומערבלים במשך כ 2 דקות עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים קוביות חמאה אחת -אחת עד שהן נבעלות בתערובת, ולשים כ 7 דקות עד לקבלת בצק רך ודביק מעט. מוסיפים מלח ולשים כדקה נוספת. 
• מעבירים את הבצק לקערה מקומחת, מכסים בניילון נצמד ומכניסים למקרר ל 4 שעות לפחות.
• מחלקים את הבצק ל 3 חלקים שווים ומרדדים כל חלק על משטח מקומח למלבן בעובי 2\1 ס"מ. מחרחים ממרח שוקולד בצורה שווה ומפזרים פירורי עוגיות או אגוזים קצוצים. 
• בצד הבצק הקרוב אלינו יוצרים מכפלת קטנה ומתחילים לגלגל. תוך כדי גלגול מושכים את הבצע אלינו(לכיוון ההפוך) - המשיכה מבטיחה שיתקבל גליל הדוק בעובי אחיד. חוצים את הגליל לאורכו בעזרת סכין חלק. מניחים את שני חצאי הגליל זה על זה בצורת X, כשצידם הפתוח פונה לאותו צד. מלפפים לצמה ומהדקים בקצוות. 
• מניחים את הצמות בתבנית אפייה משומנת, מברישים בביצה ומתפיחים כ 45 דקות. 
• מחממים תנור ל 170 מעלות. 
• אופים כ 35 דקות עד להזהבה קלה. 
• מוציאים את קראנצ'ים מהתנור ומברישים בסירופ בעודם חמים (הסירופ צריך להיות קר). 
• שומרים מחוץ למקרר עד 3 ימים, מניסיון, זה לא יקרה... :) 

בתיאבון, 

עירית 

קוויקי של צהריים

המון זמן לא כתבתי, אני יודעת... זה לא שלא בישלתי חלילה, למעשה אני חושבת שמאז הפוסט האחרון כל מה שעשיתי היה לבשל וכלים, לבשל וכלים... אבל עומס החגים השתלט אפילו עלי :) . 
ומכיוון שהתחזל"שנו כולנו, אפשר לנשום לרווחה ולחזור לשגרה כמו שאנחנו מכירים אותה. 


אז לכבוד החזרה לשגרה, הודיע לי אתמול בערב הבולגרי כי הוא מתכנן לאכול בבית היום.... או בפולנית מדוברת : " כנסי למטבח אישה וזרקי משהו לאחד הסירים שלך, ושיהיה טעים, את שומעת??!?!?!" 
באותו הרגע בדיוק, ניסיתי להבין איך אני דוחסת גם הכנה של ארוחת צהריים מזינה לו ולי, ביקור בטיפת חלב (שתמיד תמיד עמוס שם) יום עבודה מלא וגדוש וגם קצת כביסות (כי אני הרי עובדת מהבית) וקצת ספונג'ה (כי יש בעיה בגזרת המנקה) ועוד קצת בישולים בשביל הסופ"ש. 
בעודי מנסה להבין את הפתרון לבעיה שלי שלפתי חבילת בשר טחון מעומק מקפיא ההפתעות שלי , או כמו שאני אוהבת לכנות אותו "מקרר + מקפיא דגם מרי פופינס" על שם התיק האגדי שלה שבו היה לה הכל! אפילו מתלה לכובעים!.


אפשרתי לבשר להפשיר בנחת ואז דילגתי למטבח בשעה 11:45 וזה מה שיצא : " קציצות ברוטב עגבניות עם עדשים על מצע אורז לבן" 


לקציצות: 

• 1 חבילה בשר טחון 
• 1 ביצה 
• חצי חבילה כוסברה
•  מלח ופלפל 
• בהרט
• פירורי לחם 
• 1 תפוח אדמה מגורר 
•  

לרוטב: 

• 1 קופסא קטנה רוטב עגבניות (400 ג' קוביות עגבניות )
• חצי נקניק קבנוס פרוס 
• 2 שיני שום קצוצות
• 1 בצל פרוס 
• חצי כוס ציר עוף 
• מלח פלפל
• כוס עדשים ירוקות מבושלות

אופן ההכנה: 

• ערבבו את כל חומרי הקציצות יחד . 
• טגנו את הקציצות בשמן חם
• חממו שמן בסוטז' וטגנו בו את הבצל עד להזהבה 
• הוסיפו נקניק קבנוס וטגנו עוד 2 דקות
• הוסיפו את השום וטגנו תוך כדי ערבוב עד שניחוח השום מציף את החלל
• הוסיפו את העגבניות, ציר העוף והעדשים.
• תבלו במלח ולפלפל לפי הטעם. 
• הוסיפו את הקציצות לסיר ובשלו על אש בינונית כ 30 דקות 
• הגישו חם על מצע של אורז לבן

דבר הבולגרי : " טעים מאוד מאמי" 
גיוונים: 
מכיוון שלא היה לי כמעט כלום בבית חוץ מזערי חרדל וחומץ בלסמי פירות יער לא יכולתי להוסיף ארומה לרוטב. אילו היה לי , הייתי מוסיפה: 

• סלרי עלים 
• עוד כוסברה טריה לבזוק מלמעלה
• בזיליקום 

בתיאבון , 
עירית 

ילדים קטנים - פאדיחות קטנות

אני חושבת שילדים צריכים לגדול בטבע. להתרוצץ כל היום בחוץ, לאכול קצת נמלים, לשחק בחול ולחלוק במבה עם הכלב שלהם. ככה אני גדלתי, ולכאורה הכל בסדר אצלי. למרות שאם תשאלו את הבולגרי... הוא בטח יוכל למנות רשימה ארוכה של דברים שהם לא כל כך בסדר אצלי....

אני משתדלת לבלות עם תמר בגינה בכל יום, כמה שעות בכל פעם. היא מצדה עושה רושם שנהנת מאוד.
התגבשה לה חבורת אמהות טריות על הדשא עם שמיכות, צעצועים ובעיקר תמיכה הדדית.

תמר, שכידוע, היא ילדה עצמאית, והמזל הגדול שלי שאצלנו בגינה אין אופנוענים וזו הסיבה היחידה כנראה שהיא עדיין חיה בבית. כי אם היו אופנוענים, והיה עובר אחד שהיה מוצא חן בעיניה יש סיכוי שהיא הייתה קופצת לו על המושב האחורי ומנופפת לי לשלום....

בכל מקרה, תמר שהיא ילדה עצמאית, פיתחה לעצמה הרגל קצת מבייש. את אמא שלה הכוונה.
ברגע שהיא צדה בעינה החקרנית קבוצת אמהות נוספת בגינה, היא זוחלת אליהן בזריזות מפתיעה, מתיישבת להן באמצע השמיכה הקהילתית שלהן, פותחת את קופסאות הפלסטיק ומתחילה לאכול מכל הבא ליד.
מי שלא מכיר ויודע, בוודאי חושב לעצמו שאני מהנשים האלו ששורפות גם מים לקפה.

היא עשתה זאת שוב לפני כמה ימים. היא צדה לה שמיכת אמהות וזחלה אליהן, הציגה עצמה בקצרה וחפנה פסטה מקמח מלא ללא רוטב. אחר כך היא עברה לקלחי תירס.
היא מאוד אוהבת תירס.

זינקתי לעבר האמהות, הצגתי את עצמי במבוכה והתנצלתי.... ניסיתי גם להסביר שאני דווקא מאוד מבשלת... ואיפלו אוכל במיוחד בשבילה... אבל הבנתי שלא משנה מה שאגיד, בעיניהן אני כנראה מישהי ששורפת מים לקפה.

קציצות קינואה לפיקניק בגינה
החומרים:

• 1 כוס קינואה מבושלת
• 1 קישוא מגורר
• 4 בייצים
• 2\1 כוס פירורי לחם
• 1 בצל קצוץ

אופן ההכנה:

• ערבבו הכל יחד.
• חממו שמן טיגון ובעזרת 2 כפות צרו קציצות.



בתיאבון,

עירית

בקשות מהקהל

אני מניחה שאם קראתם איזה פוסט או שניים שלי הבנתם שאני נוטה למלא את בקשותיו הקולנריות של בעלי.
כך קרה גם בסוף השבוע האחרון.
הבולגרי שלי אוהב אהבת אמת עוגיות אשר נקראות "מתפוצצות" (תמונות בהמשך), האמת היא שהנהנים העיקריים מגמחותיו בתחום המתוקים של הבולגרי הם הקולגות שלו לעבודה.
אני אינני צורכת מתוקים. לפחות לא כאלו... אני צרכנית כבדה במיוחד של שוקולד עם לוונדר. סוג של הפרעה קולנרית, וגם אני אוהבת שוקולד פרה ממולא בקרם תות (הקשר לתות מקרי בהחלט).

הוא ביקש ואני נעתרתי. כרגיל הוא אכל 3 וחצי עוגיות וכל השאר הגיעו אל חבריו לעבודה, לשומר בבניין, ויש עוד כמה בקופסא אצלנו במטבח.
י' חברו לעבודה ביקש את המתכון.
י', זה בשבילך....

אני משתמשת במתכון מתוך הספר "שוקולד" של על השולחן.
החומרים:

• 350 ג' שוקולד מריר קצוץ
• 50 ג' חמאה
• 3 ביצים בטמפרטורת החדר
• 2\1 כוס סוכר
• 3 כפות אמרטו
• 4\3 כוס קמח
• 1 כפית מחוקה אבקת אפייה
• 4\1 1 כוסות שקדים טחונים
• סוכר ואבקת סוכר לציפוי

אופן ההכנה:

1. ממיסים במיקרוגל שוקולד וחמאה.
2. מקציפים ביצים וסוכר לתערבת תפוחה ובהירה. מוסיפים ליקר. מקפלים את תערובת הביצים לתערובת השוקולד.
3. מנפים יחד קמח ואבקת אפייה ומקפלים לתערובת הביצים יחד עם שקדים טחונים. מתקבלת בלילה נוזלית למדי. מצננים 4 שעות במקרר, עד שהבלילה מתקשה לבצק יציב.
4. מחממים תנור ל 190 מעלות.
5. בעזרת כפית טבולה במים רותחים יוצרים מהבצק כדורים בקוטר 3-4 ס"מ. מגלגלים אותם בסוכר, ולאחר מכן מגלגלים באבקת סוכר, מחכים דקה או שתיים ומגלגלים שוב באבקת סוכר.
6. מניחים את הכדורים בתבנית מרופדת בנייר אפייה, לוחצים עליהם מעט, כדי שלא יתגלגלו בתבנית ואופים 10-8 דקות (בתום האפייה העוגיות נשארות רכות מאוד, אך הן מתקשות במהלך הקירור). מצננים ומאחסנים בכלי אטום בטמפ' החדר.

טיפים:

• על מנת לייצר התפוצצות יותר אסטטית אני נוהגת לגלגל את העוגיות באבקת סוכר ואז להקפיא. לאחר כמה שעות יש להוציא מהמקפיא, לגלגל שוב באבקת סוכר ולאפות מיד.
• גיליתי כי עוגיות בגודל של 3-4 ס"מ הן גדולות מדי וההתפוצצות שלהן לא יפה. עשו כדורים בגודל זה ואז חצו אותם לשניים, לאחר שהיו במקפיא. עבורי זה נוח יותר .
• אצלי בתנור אני אופה את העוגיות 8 דקות ועוד מספר שניות. נסו אצלכם ותראו מה משך האפייה המיטבי עבור התנור שלכם.
• ניתן לשחק עם הטעם של העוגיות לכל כיוון אפשרי. את האמרטו אפשר להחליף בכל ליקר אחר. השקדים הטחונים, לדעתי, נותנים משהו בטקסטורה של העוגיות יותר מאשר בטעם, כך שאם תחליפו את האמרטו בגרנד מרנייה, לדוגמא הם לא ישתלטו על הטעם.

לאחרונה התחלתי להרהר ב"מנת הדגל שלי". אין לי אחת כזו. החלטתי לצאת ולחפש.
מסע החיפוש שלי מתחיל בספריה האדירה של ספרי הבישול שיש ברשותי. כמה מאות. אני לא צוחקת... זה גובל בהפרעה נפשית.
רוב הספרים שלי מחו"ל, עם מרכיבים אקזוטים והוראות הכנה לא ברורות.
אני אשתף אתכם בחוויות שלי, מהלך חיפוש חומרי הגלם והבישול עצמו. צריך לזכור, כי אמא שלי (שעל ברכי סגנון הבישול שלה התחנכתי), לא נושאת ונותנת עם טרוריסטים וגם לא מחזיקה שום, ואו זרעי כוסברה אצלה בארון התבלינים. למען האמת.... תבלינים הם לא הצד החזק שלה... להגיד את הדבר הנכון ברגע הנכון, ולעשות את הדבר הנכון בזמנים הכי קשים... זה בהחלט הצד החזק שלה.
אז היו סבלניים איתי ותחזרו להתעדכן בקרוב כי זה הולך להיות מצחיק, מרגש, מעצבן אבל הכי חשוב... טעים טעים טעים.

בתיאבון,
עירית

אלמדובר והנשים שלו

אל הסרטים של אלמדובר התוודעתי במקרה. כמו כל הדברים הטובים בחיי. הייתי אולי בת 17 ונהגתי לנסוע לעיר הגדולה (!) ראשון לציון אחרי הצהריים לצפות בסרטים. לבד. אני אוהבת לצפות בסרטים לבד. הלבד משאיר מקום לחוויה המאוד אישית שלי... גם העובדה שאני לא צריכה לדבר ממש אחרי הסרט,מועדפת עליי, ככה הסיפור, הדמויות, והחוויה כולה נשארת איתי עוד כמה רגעים.
בדרך כלל לא הייתי בודקת מה מציג, הייתי פשוט מגיעה. וקונה כרטיס למה שהיה באותו הרגע. אי התכנון ואי הידיעה במקרים אלו עדיפים, אני חושבת...
היה קולנוע ישן בראשון, מול היקב. היום הוא כבר לא קיים, עכשיו יש שם איזה מרכז מסחרי או משהו כזה.
הקולנוע הישן הזה היה המקום אליו הייתי הולכת על מנת להתרגש באמת. הציגו שם "סרטי איכות" לא הלהיטים הרגילים של הרשתות הגדולות, אלא דברים קצת אחרים, שונים ובעיקר לא דוברי אנגלית.

זה היה יום רביעי, והחלטתי לתפוס את האוטובס לראשון וללכת לראות סרט בקולנוע הישן, הגעתי וקניתי כרטיס לסרט דובר ספרדית שנקרא "פרח הסוד שלי". נכנסתי לקולנוע וכ- 3 דקות מרגע שהתחיל הסרט כבר לא הייתי באולם. הייתי במדריד, עם אותה אישה כואבת את אהבתה האדירה והתלותית לבעלה. כאבתי איתה, נשברתי איתה ובסופו של דבר גם גדלתי איתה.
זו אולי לא יצרת המופת של אלמדובר, אבל אותי, בגיל כמעט 17 היא כישפה. מאז למדתי שאף אחד לא כותב נשים כמו אלמדובר. נכון, אנחנו יוצאות מאוד מטורפות אצלו, אבל יש בו דיוק של מנתח.... ורגישות אדירה.
מיותר לציין שמאז אני מקפידה לראות כל סרט חדש שלו, טוב יותר או פחות, אבל תמיד תמיד אני יושבת לראות את אהבתי הראשונה כשזו, מוצגת שוב בטלווזיה.

באחת הסצינות, מנהלת משק הבית של הזוג, מכינה פייאה לבעלה האהוב של גיבורת הסרט. פייאה מפוארת, צבוענית, עסיסית ומלאת שרצים ופירות ים.
ביום שישי החלטתי שגם לבעלי הבולגרי מגיעה כזו מנה אוהבת ומפנקת לארוחת הערב.

המתכון לקוח מספר העוף של על השולחן.

פאייה עוף ומעושנים
החומרים:

•  5 כרעי עוף מחולקות ללא עור
• כ פות שמן זית
• 3 נקניקיות מעושות או קבנוס פרוסות עבה
• 3 בצלים פרוסים
• 1 פלפל אדום חתוך לקוביות
• 1 פלפל ירוק חתוך לקוביות
• 2 כוסות אורז (עדיף עגול)
• מלח
• 2 כוסות עגבניות קלופות וחתוכות לקוביות (אני השתמשתי בקופסא קטנה של עגבניות מרוסקות)
• 4 כוסות מרק עוף
• מיץ מ 2\1 לימון
• קורט חוטי זעפרן
• 2 עלי דפנה
• 1 כפית שטוחה פלפל שחור
• 1 כוס אפונה ירוקה
• 2-3 כפות פטרוזיליה קצוצה

אופן ההכנה:

1. מחממים שמן בסיר רחב ושטוח, ומטגנים את חלקי העוף כ - 10 דקות עד שהם מזהיבים יפיה. מוצאיפ מהסיר
2. מטגנים פרוסות נקנקיות באותו הסיר, עד שהן משחימות יפה. מוציאים מהסיר
3. מוסיפים בצל, פלפל אדום, פלפל ירוק ושום, מטגנים 5 דקות תוך כדי ערבוב ומוסיפים אורז ומלח. מבשלים 5 דקות. מוסיפים לסיר עגבניות, מרק, מיץ לימון, זעפרן, עלי דפנה וכורכום ומערבבים
4. מסדרים את העוף והנקניקיות בשכבה אחידה על האורז. מכססים ומבשלים על להבה נמוכה 25 דקות. מפזרים אפונה ופטרוזיליה, מכסים ומבשלים 10 דקות או עד שהאפונה רכה.

מגישים עם טבסקו ליד.

בתיאבון,
עירית

אוכל בצל המחאה

אני אינני אדישה למחאה ולמעשה מחאה זו היא מחאתי שלי גם, לכן התגייסתי גם אני למלחמה והחלטתי להזין את בני בייתי במינימום אך עדיין לתת להם הרגשה של שולחן גדוש.
ואין אוכל יותר מתאים מקציצות... לכן בשבועות האחרונים כל מה שעולה על שולחנינו הוא קציצות ואו בשר טחון בוורסיה כזו או אחרת....

שיגעון הקציצות שאוחז בי בשבועות האחרונים מזכיר לי את שיגעון אפיית הלחם שאחז בי מאמצע ההריון שלי עם תמר. הטענה הרווחת היא כי נשים מתחילות לקונן לקראת סוף ההריון שלהן וגם אני, עשיתי זאת... דעתי נטרפה עליי וכל מה שעניין אותי היה אפיית לחם, הזמנתי ספרים מאמזון, קראתי בלוגים, התנסתי בבית, גידלתי אמא וראש עיסה... שהכנתי לבד ממיץ של צימוקים... בעלי כמעט ואשפז אותי...
כמויות הלחם שיצאו מביתינו הקט היו ראויות למאפיית בוטיק בינונית... בסופו של דבר, קינחתי את השיגעון החולף שלי, כחודשיים לאחר שתמר נולדה בסדנא עם מאסטר בייקר שמתמחה באפיית לחמי שיאור מגרמניה. שהגיע לאסטלה כיתת אומן לקונדיטוריה. היה מרגש ומרתק!

וכך כבר כשלושה שבועות אני אחוזת טירוף בכל מה שנוגע לקציצות. ספרי הקציצות והבשר הטחון מככבים אצלי במטבח.
הממולצים הם : ספר הקציצות של בני סיידא - שם כל אחד יוכל למצוא משהו לעצמו ולכל עת. ספר הבשר הטחון של אהרוני - שיש לנהוג בו קצת בחשדנות לפעמים לגבי ההוראות המצורפות למתכונים וספר הקציצות של דנית סלומון שהוא תוספת נאה לספר הקציצות של בני סיידא. יש לציין כי הם לא חוזרים על עצמם, כך שיש טעם לרכוש את שניהם. ועכשיו ספרה של דנית סלומון במבצע כך שתוכלו אפילו להגיד : " לא ביזבזתי - חסכתי!!"

קציצות הן אוכל מופלא בעיניי, הן יכולות להיות סתמיות ויבשות או חמימות, מנחמות ובעיקר חסכוניות בטיפול נכון. למעשה הן פתח ליצירת אומנות. כן! ליצירת אומנות... אם הרוטב הנכון, והמרכיבים הנכונים בתוך הקציצה אתם תקבלו שירה...
מרכיבי הבסיס של הקציצה (בשר טחון לסוגיו) הם לא רק זולים בפני עצמם אלא גם ניתן למתוח אותם ולהגדיל את מספר הנפשות שניתן להאכיל בהן. כך שמ 500 גרם בשר טחון ניתן יהיה להאכיל משפחה של 3 - 4 אנשים במשך ימים מעטים. כל שצריך לעשות זה "לנפח" ולהוסיף למרכיב המרכזי קצת עשבי תיבול, ירקות מגוררים, ירקות מבושלים, לחם בשלל מצבי צבירה ואף קיטניות.

רעה אחת עיקרית יש לקציצות.... הן לא מצטלמות כל כך יפה, ועל מנת שהן יצאו סקסיות ומזמינת צריך להשקיע בעבודת סייטלינג מאומצת.

וכך חסכנית ומחאתית נכנסתי למטבח וזה מה שיצא:
קציצות הודו ברוטב פסטה מתקתק
קציצות הוד ברוטב עגבניות עם דלורית וכרישה
קציצות בקר ברוטב במיה וחציל עם לימונים פרסיים - מתכון מספרו של בני סיידא.

קציצות הודו ברוטב פסטה מתקתק:
חומרים לקציצות:

• 500 ג' הודו טחון
• 1 ביצה
• פירורי לחם
• חופן פטרוזיליה קצוצה
• חופן כוסברה קצוצה
• מלח ופלפל

חומרים לרוטב:

• 1 קופסא קטנה של עגבניות מרוסקות
• פפריקה מתוקה
• בצל קצוץ
• מעט שם
• מקלות סלרי קצוצים
• בזיליקום
• פסטו (במקרה שלי ביתי)
• מלח
• פלפל
• סירופ מייפל איכותי

אופן ההכנה:

1. ערבבו את כל חומרי הקציצות יחד
2. חממו מחבת כבדה עם שמן וטגנו את הקציצות עד להזהבה.
3. בסיר שטוח ונפרד, חממו שמן וטגנו בו את הבצל עד ששקוף
4. הוסיפו את השום וטגנו עד שירחני.
5. הוסיפו את הפפריקה ותנו לה להטגן עוד מספר רגעים.
6. שפכו את תוכן קופסאת העגבניות המרוסקת
7. הוסיפו את הסלרי, בזיליקום ופסטו והביאו לרתיחה.
8. לאחר שרתח הוסיפו בשכבה אחת את הקציצות ותנו להן להתבשל כמה זמן שיש לכם.

קציצות הודו ברוטב דלורית וכרישה:
החומרים לקציצות:

• 500 ג' הודו טחון
• 1 ביצה
• פירורי לחם
• דלורית מגורדת כ 250 ג'
• מלח
• פלפל
• פטרוזיליה
• בהרט ואו קינמון

החומרים לרוטב:

• קופסא קטנה של עגבניות מרוסקות
• קוביות דלורית (מה שנשאר מהדלורית ההיא, שנכנסה לקציצות)
• 1 כרישה פרוסה לטבעות כולל החלק הירוק הבהיר
• קינמון
• כורכום (מעט)
• מלח
• פלפל
• צימוקים

אופן ההכנה:

1. ערבבו את כל חומרי הקציצות יחד וצרו קציצות
2. טגנו את הקציצות במחבת כבדה עד שיזהיבות.
3. בסיר שטוח ונפרד חממו שמן וטגנו בו את הכרישה עד שהיא נהיית שקופה.
4. הוסיפו את קוביות הדלורית וטגנו עוד 3-4 דקות
5. הוסיפו את התבלינים וערבבו עד שריחם מורגש.
6. שפכו את תוכן קופסאת העגבניות המרוסקות ואת הצימוקים.
7. הביאו לרתיחה.
8. לאחר הרתיחה הוסיפו את הקציצות בשכבה אחת ובשלו על אש קטנטנה המון המון זמן.

קציצות בקר ברוטב חצילים במיה ולימון פרסי - מתוך הספר קציצות של בני סיידא
החומרים לקציצות:

• 600 ג' בשר טחון
• 1 בצל גדול מגורר גס
• 1 תפוח אדמה קלוף ומגורר דק
• 1 ביציה
• 2 פרוסות לחם ישן ללא קרום שרויות במים וסחוטות או 3-4 כפות פירורי לחם
• 1 כוס עלי פטרוזיליה, קצוצים
• 1 כפית גדושה בהרט
• מלח
• פלפל

החומרים לרוטב:

• 1 חציל בינוני קלוף וחתוך לקוביות
• מלח גס
• 500 ג' במיה קטנה, שטופה ויבשה
• שמן לטיון עמוק
• 3\1 כוס שמן זית
• 1 בצל גדול קצוץ
• 2 כרישות חציות ופורוסות
• 10 שיני שום שלמות וקלופות
• 2\1 1 כוס עלי כוסברה קצוצים דק
• 4\1 2 כוס עלי נענע קצוצים דק
• 2\1 כוס עלי פטרוזיליה קצוצים דק
• 1 עגבנייה קצוצה דק
• 3 לימונים פרסיים מיובשים, שבורים לחתיכות גדולות.
• מלח
• 1 כפית פלפל לבן
• 2 כפיות פפריקה מתוקה
• 1 כפית פפריקה חריפה
• 1 כף סוכר

אופן ההכנה:

1. ערבבו את כל חומרי הקציצות יחד
2. טגנו את הקציצות במחבת עם שמן חצי עמוק עד להזהבה.
3. פרזרו מלח גס על קוביות החציל והשהו לשעה לניקוז הנוזלים. שיטפו ונגבו
4. נקו את הבמיה
5. חממו שמן לטיגון עמוק וטגנו בנפרד את החציל ואת הבמיה עד להזהבה. העבירו לצלחת עם מגבות נייר לספיגת שמן עודף
6. חממו בסיר רחב את השמן הזית וטגנו את הבצל, הכרישה והשום עד שיזהיבו מעט. הוסיפו את החציל והבמיה המטוגנים, את עשבי התיבול, העגבניי, הלימודים המיובשים והתבלינים וערבבו. הוסיפו 2 כוסות מים, מכסים ומביאים לרתיחה. מבשלים על להבה נמוכה חצי שעה.
7. הוסיפו את הקציצות המטוגנות, ובשלו על להבה בינונית חצי שעה נוספת ללא מכסה עד שהרוטב יסמיך מאוד. מנערים מדי פעם את הסיר למנוע החרכות של התבשיל.

בתיאבון,
עירית

קציצות לילדה

לפני מספר שנים, כשעוד הייתי בחורה ממש אבל ממש צעירה הייתי נוסעת בכל יום לעבודה ברכבת ישראל.
הייתה שם חבורה די מגובשת של אנשים שכבר נוסעים זמן רב בבוקר לעבודה. באותה הרכבת ויורדים באותן התחנות. מערכות היחסים שם היו דביקות ולחוצות כמו שאנו הישראלים אוהבים. היו חוגגים שם ימי הולדת וימי זיכרון, מנהלים דיונים ארוכים (רק כאורך הנסיעה) על מה כדאי לראש הממשלה המכהן לעשות ועוד כל מני הפרעות חברתיות שאנחנו ידועים בהן.

אני הקפדתי תמיד להגיע עם ספר ואוזניות. לא תמיד קראתי ולא תמיד האזנתי למוזיקה, לפעמים צוטטתי להם, בבקרים שלא הייתי מספיק מרוכזת להתרכז בספר שלפני. אני כבר ממש לא זוכרת את השמות ואו את האירועים שחגגו שם בקרון באותה התקופה, אבל את אותה אמא חרוצה אני זוכרת.

היא עלתה יום אחד לקרון, ברגע האחרון ממש, וכמובן שכולם התעניינו מדוע היא מאחרת, ואז היא סיפרה שהיא כהרגלה קמה ב05:40 בבוקר על מנת להספיק ולהכין ארוחת צהריים טריה לילדים שיהיה להם כאשר הם חוזרים מבית הספר. באותו היום היא הכינה להם קציצות על פי המתכון המיוחד שלה ואורז אדום.
אני כבר לא זוכרת למה היא אחרה וזה גם לא משנה, אבל באותו הרגע הכתרתי אותה כמלכת האמהות!

אתמול בערב, גיליתי שכנראה כולנו או רובנו קורצנו מאותו החומר. בצהריים כבר הוצאתי מהמקפיא חצי קילו של הודו טחון בכדאי שיהיה לי מופשר בערב, כדי שאני אוכל לבשל לילדה אוכל לצהריים.

אז בשעה 20:15 אחרי שהוא יצא לשחק לו טניס, קילפתי את עצמי מהספה, חגרתי את סינר העבודה שלי, ואילתרתי את התבשיל הבא כדאי שלילדה יהיה מה לאכול :)

חומרים לקציצות:

• 2\1 בשר טחון (מה שמתאים לכם)
• חופן עלי בזיליקום טריים
• חופן פטרוזיליה קצוצה
• כמה עלי טימין
• פרורי לחם לפי הטקסטורה
• ביצה
• מלח ופלפל

חומרים לרוטב:

• 2 בצלים קצוצים
• 1 שן שום קצוצה
• 5 גבעולי סלרי פרוסים
• 1 גזר חתוך לקוביות
• 1 קופסא קטנה של רוטב עגבניות
• פפריקה מתוקה
• מעט כורכום
• 2 עלי דפנה
• 1 גרגר פלפל אנגלי
• 1 ציפורן
• מלח ופלפל
• מים

אופן ההכנה

• ערבבו את כל חומרי הקציצות יחד צרו קציצות וטגנו. הניחו על צלחת עם מגבות נייר לספיגת שמן עודף
• בסיר נמוך ורחב טגנו בצל עד להזהבה, הוסיפו שום וטגנו כשתי דקות עד שריחני.
• הוסיפו לסיר סלרי וגזר וטגנו עוד 3-4 דקות.
• פזרו פפריקה וכורכום וטגנו עד שריחני.
• שפכו את רוטב העגבניות, הוסיפו את שאר התבלינים ומעט מים והביאו לרתיחה.
• כאשר הרוטב רתך הוסיפו את הקציצות בשיכבה אחת ובשלו על אש קטנה כמה זמן שיש לכם.

הגישו עם אורז לבן או כל דבר אחר שאתם אוהבים.

בתיאבון,
עירית

בישולים לשבת

יום שישי האחרון היה יום עמוס במיוחד. אני חושבת שלא יצאתי כל היום מהמטבח, אולי רק לרגע, להקפיץ לשכנתי וחברתי נ' עוגה.
הרי לא יכול להיות יום שישי בלי גז עמוס סירים ותבשילים ריחניים אשר יציפו את כל המסדרון ופיר המעלית לאורך כל 30 הקומות בבניין שלנו.
האמת שקצת נסחפתי עם הכמויות... זה הכל בגלל בעלי... הוא לא רצה שניצילים לצהריים אז עשיתי ממולאים.
קישואים ממולאים. ובערב, הרי אי אפשר לאכול חביתה לארוחת ערב שישי אז הכנתי מעין עוף לקוסקוס רק על מצע של פתיתים.

ואתם פה בגלל המתכונים, אז תרשמו :

קישואים ממולאים:
החומרים לקישואים:

• 12 קישואים מוצקים ורחבים למילוי
• 2\1 בשר טחון
• פירורי לחם
• בהרט
• כמון
• מלח
• פלפל
• פטרוזיליה קצוצה
• בצל קצוץ
• מעט שמן זית

החומרים לרוטב:

• 1 קופסא גדולה (800ג') עגבניות מרוסקות
• בצל גדול קצוץ
• 3 שיני שום קצוצות
• פטרוזיליה
• מלח
• פלפל
• 2 עלי דפנה
• 2 גרגירי פלפל אנגלי
• 1 מקל ציפורן
• שמן טיגון

אופן ההכנה:

• רוקנו את הקישואים בעזרת תפוחון או סכין קטנה. זרקו את התוך.
• ערבבו את כל חומרי המלית יחד
• מלאו את הקישואים.
• בסיר רחב ושטוח טגנו בצל עד להזהבה והוסיפו לו את השום עד שריחני.
• הוסיפו את התבלנים וטגנו כדקה.
• הוסיפו את העגבניות המרוסקות, הפטרוזיליה ומעט מים והביאו לרתיחה.
• הכניסו את הקישואים בזהירות לסיר והנמיכו את האש.
• בשלו לאט לאט ובסבלנות על אש קטנה עד שהרוטב מסמיך והקישואים מוכנים.
• הגישו על מצע של אורז לבן

עוף לקוסקוס
החומרים:

• 6 כרעיים של עוף נקיות ומפורקות
• שמן לטיגון
• 2\1 קילו דלעת קלופה וחתוכה לקוביות
• בצל גדול קצוץ
• כורכום
• כמון
• 1 גרגר פלפל אנגלי
• קארי צהוב
• שום

אופן ההכנה:

• טגנו את העוף היטב מכל צדדיו עד שזהוב ועורו פריך. הניחו על צלחת גדולה .
• טגנו את הבצל עד להזהבה. הוסיפו את השום וטגנו עד שריחני
• הוסיפו את התבלנים וטגנו תוך כדי בחישה כדקה.
• הוסיפו את קוביות הדלעת וטגנו תוך כדי ערבוב מזדמן כ 7 דקות.
• הוסיפו מעט מים והביאו לרתיחה.
• הכניסו את העוף וסדרו אתו בין הדלעת.
• בשלו המון המון זמן ובסבלנות.
• הגישו על קוסקוס, אורז לבן או פתיתים.... האמת שאפשר להגיש גם ככה סתם.

הערות:
את העוף בישלתי בסיר יצוק של Staub בקוטר 26 ס"מ. הסיר עצמו מותאם לבישול ארוך עם מעט נוזלים. באופן כללי תמיד כדאי לבדוק מדי פעם את כמות הנוזלים בסיר על מנת לוודא שלא שורפים את התחתית.

אני מתנצלת אבל לא הספקתי לצלם. אבל יצא טעים!!

בתיאבון,
עירית

יום לעצמי

מדי פעם, גם אנחנו האמהות, אלו שתמיד עושות בשביל כולם, מבשלות מצאת החמה ומכבסות עד צאת הנשמה צריכות יום לעצמנו. נכון זה מוזר, וזה קורה רק כאשר הכוכבים מסודרים באופן מאוד מסוים בשמיים, אבל זה קורה. 
היום זה קרה! במהלך השבוע תקפה אותי תחושה מוזרה של חוסר נחת... כאשר התחלתי לברר מהיכן מגיעה התחושה כל הסממנים הצביעו על בלוטת "ומה איתי?". בחנתי שוב את הממצאים על מנת להיות בטוחה והגעתי למסקנה שזו אכן בלוטת ה"ומה איתי?", ואם לא אטפל בה בקרוב היא תהפוך לבלוטת ה"ומה איתי לעזאזל"?. 
ומכיוון שאני לא חסרת אחריות לחלוטין, ומכיוון שאני מכירה את הנפשות הפועלות ומכיוון שאני יודעת שהצבא צועד על קיבתו, קפצתי מהמיטה קצת לפני 8 בבוקר, דילגתי בקפיצות קרב למטבח והתחלתי להכין לו ארוחת צהריים לתפארת מדינה ישראל, שלא יגיד שאני מזניחה אותו חס וחלילה, וכי הוא צריך לאכול פיתה עם חומוס ופסטרמה לצהריים! אבוי הבושה!


ראשונה הכנתי מג'דרה מושקעת במיוחד עם בצל מטוגן והמון כורכום וכמון באורז. ולאחר מכן התפנתי לעבוד על המנה העיקרית : במיה עם בשר!!!
אהובי הבולגרי מאוד אוהב במיה, והשבוע אני מצאתי במיה יפיפייה בסופר שכמובן מצאה את דרכה למטבח שלי. 
בעיקרון יש לי תמונה של הבמיה המלכותית הזו, אך יש איזה עניין פעוט עם הבטרייה של המצלמה... אז אני חייבת לכם תמונה. 


החומרים: 

• 1 ק"ג בשר לגולש חתוך לקוביות 
• 2 בצלים בינוניים 
• 2\1 במיה (אפשר גם קפואה) 
• 1 קופסא קטנה רסק עגבניות 
• פפריקה מתוקה
• פפריקה חריפה 
• כמון 
• מלח 
• ופלפל
• שום
• שמן לטיגון 

אופן ההכנה: 

• חממו סיר כבד עם שמן. כאשר השמן חם הכניסו את הבצל הקצוץ 
• טגנו את הבצל עד להזהבה
• הוסיפו שום קצוץ לפי הטעם 
• כאשר השום ריחני, הוסיפו כפית פפריקה חריפה, כפית וחצי פפריקה מתוקה, מלח,פלפל ומעט כמון. טגנו את הכל יחד עד שמפיץ ריח תבלינים.
• הוסיפו את הבמיה, רסק העגבניות מים לכיסוי והביאו לרתיחה. 
• כאשר רותח הוסיפו את הבשר, הביאו לרתיחה ובשלו על אש קטנה קטנה קטנה המון המון זמן. 
• הגישו על אורז לבן. 

בתיאבון, 

עירית 

גילגולה של לזניה

אני זוכרת את הפעם הראשונה שהכנתי רוטב בשמל. שהיתי אז כמה חודשים באזור לונדון אצל אחי הגדול. הייתי 5 דקות אחרי שחרורי מצה"ל, והחלטתי שאני הולכת לכבוש בסערה את העיר הכל כך מרתקת הזו.
מהר מאוד למדתי שחנוך לווין לא שיקר כאשר כתב "שלונדון לא מחכה לי, גם שם אהיה לבד". היא לא חיכתה גם לי, אך בתמורה היא הראתה לי עולם קולנרי מגוון ומרתק. נכון הבריטים לא ממש יודעים מה לעשות עם כל השפע הקולינרי הקוסמופוליטי שנפל בחלקם. אך עבורי...זה היה מרגש ומרתק.

זה היה ערב של יום שישי. קיץ בריטי, משמע: גשום וקריר. התארחתי ללילה אצל זוג חברים של אחי, לאחר שאחי ביקש ממני להתאדות למהלך הסופ"ש לטובת חברתה של איזו פרגית ישראלית. התאדתי.
זוגתו של החבר, היא אטלקיה, אמיתית... אם מבטא וטמפרמנט.

עמדנו שתינו במטבח די מאוחר. בחוץ גשם, ואנחנו עומדות ליד הכיריים בפיג'מות פלנל ובוחשות בסיר שהחלב והחמאה לא ישרפו ולא יגלשו וישארו רכים וזכים.
וכך, בפאתי לונדון לימדה אותי עורכת דין מדופלמת מצפון איטליה איך להשאיר את הבשמל צחור וללא טעם לוואי.
את שאר הערב אני כבר לא זוכרת... היו מעורבי בתקרית איזה בקבוק יין אדום ואולי עוד איזה משהו.

השבוע, נתקפתי געגועים לחברי הטוב א', זה שתמיד אומר לי את האמת בפרצוף. בזכותו יש לי בית, משפחה וילדה היום. הוא הסביר לי את האמת המרה על רווקות אחרי גיל 30 בתל אביב, ואני לקחתי את עצתו, כ6 שנים אחר כך אני היכן שאני היום. חמושה בילדה, כלב פינצ'ר בולמי ובעל.

לכבוד הגעתו של חברי הטוב, הכנתי לזניה. ולא סתם לזניה אלא לזניה לתפארת מדינת ישראל!

חומרים:
לרוטב בשמל:

• 40 ג' חמאה
• 2 כפות גדושות קמח לבן
• 200 מ"ל חלב
• 200 מ"ל מרק ירקות

לרוטב עגבניות:

• שמן זית לטיגון
• שום לפי הטעם
• המון אבל המון בזיליקום
• טימין טרי
• אורגנו טרי
• מלח ופלפל
• קופסא גדולה של עגבניות מרוסקות

בנוסף :

• 1 חציל חתוך לקוביות ,מטוגן
• 4 פטריות שמפניות פרוסות
• מוצרלה
• פרמז'ן מגורר
• ומעט גבינה צהובה מגוררת עבור פיצה.
• 2\1 חבילה עלי לזניה יבשים

 אופן ההכנה:
רוטב הבשמל:

• המיסו את החמאה והוסיפו את הקמח וערבבו עד שאין גושים - היזהרו שלא ישרף
• הוסיפו את החלב ואת מרק הירקות וערבבו למרקם סמיך
• צננו

רוטב העגבניות

• טגנו שום עד שירחני
• הוסיפו את העגבניות המרוסקות
• הוסיפו את עשבי התיבול.
• תבלו במלח ופלפל
• צננו מעט

הרכבת הלזניה:

• פזרו כ3 כפות מרוטב העגבניות וכף אחת מרוטב הבשמל בתחית תבנית הלזניה.
• פרסו עלי לזניה בשכבה אחת, קצת חופפים אחד לשני על תחתית התבנית
• שפכו כמה כפות מרוטב העגבניות והבשמל, פזרו קצת חציל קלוי ופרוסות פטריות.
• פזרו מעל את הגבינות.
• המשיכו כך כאשר אתם מסיימים בגבינות.
• אפו בחום של 220 מעלות כחצי שעה עד 35 דקות.
• צננו מעט והגישו.

בתיאבון ,
עירית