יום לעצמי

מדי פעם, גם אנחנו האמהות, אלו שתמיד עושות בשביל כולם, מבשלות מצאת החמה ומכבסות עד צאת הנשמה צריכות יום לעצמנו. נכון זה מוזר, וזה קורה רק כאשר הכוכבים מסודרים באופן מאוד מסוים בשמיים, אבל זה קורה. 
היום זה קרה! במהלך השבוע תקפה אותי תחושה מוזרה של חוסר נחת... כאשר התחלתי לברר מהיכן מגיעה התחושה כל הסממנים הצביעו על בלוטת "ומה איתי?". בחנתי שוב את הממצאים על מנת להיות בטוחה והגעתי למסקנה שזו אכן בלוטת ה"ומה איתי?", ואם לא אטפל בה בקרוב היא תהפוך לבלוטת ה"ומה איתי לעזאזל"?. 
ומכיוון שאני לא חסרת אחריות לחלוטין, ומכיוון שאני מכירה את הנפשות הפועלות ומכיוון שאני יודעת שהצבא צועד על קיבתו, קפצתי מהמיטה קצת לפני 8 בבוקר, דילגתי בקפיצות קרב למטבח והתחלתי להכין לו ארוחת צהריים לתפארת מדינה ישראל, שלא יגיד שאני מזניחה אותו חס וחלילה, וכי הוא צריך לאכול פיתה עם חומוס ופסטרמה לצהריים! אבוי הבושה!


ראשונה הכנתי מג'דרה מושקעת במיוחד עם בצל מטוגן והמון כורכום וכמון באורז. ולאחר מכן התפנתי לעבוד על המנה העיקרית : במיה עם בשר!!!
אהובי הבולגרי מאוד אוהב במיה, והשבוע אני מצאתי במיה יפיפייה בסופר שכמובן מצאה את דרכה למטבח שלי. 
בעיקרון יש לי תמונה של הבמיה המלכותית הזו, אך יש איזה עניין פעוט עם הבטרייה של המצלמה... אז אני חייבת לכם תמונה. 


החומרים: 

• 1 ק"ג בשר לגולש חתוך לקוביות 
• 2 בצלים בינוניים 
• 2\1 במיה (אפשר גם קפואה) 
• 1 קופסא קטנה רסק עגבניות 
• פפריקה מתוקה
• פפריקה חריפה 
• כמון 
• מלח 
• ופלפל
• שום
• שמן לטיגון 

אופן ההכנה: 

• חממו סיר כבד עם שמן. כאשר השמן חם הכניסו את הבצל הקצוץ 
• טגנו את הבצל עד להזהבה
• הוסיפו שום קצוץ לפי הטעם 
• כאשר השום ריחני, הוסיפו כפית פפריקה חריפה, כפית וחצי פפריקה מתוקה, מלח,פלפל ומעט כמון. טגנו את הכל יחד עד שמפיץ ריח תבלינים.
• הוסיפו את הבמיה, רסק העגבניות מים לכיסוי והביאו לרתיחה. 
• כאשר רותח הוסיפו את הבשר, הביאו לרתיחה ובשלו על אש קטנה קטנה קטנה המון המון זמן. 
• הגישו על אורז לבן. 

בתיאבון, 

עירית