לפני מספר שנים, כשעוד הייתי בחורה ממש אבל ממש צעירה הייתי נוסעת בכל יום לעבודה ברכבת ישראל.
הייתה שם חבורה די מגובשת של אנשים שכבר נוסעים זמן רב בבוקר לעבודה. באותה הרכבת ויורדים באותן התחנות. מערכות היחסים שם היו דביקות ולחוצות כמו שאנו הישראלים אוהבים. היו חוגגים שם ימי הולדת וימי זיכרון, מנהלים דיונים ארוכים (רק כאורך הנסיעה) על מה כדאי לראש הממשלה המכהן לעשות ועוד כל מני הפרעות חברתיות שאנחנו ידועים בהן.
אני הקפדתי תמיד להגיע עם ספר ואוזניות. לא תמיד קראתי ולא תמיד האזנתי למוזיקה, לפעמים צוטטתי להם, בבקרים שלא הייתי מספיק מרוכזת להתרכז בספר שלפני. אני כבר ממש לא זוכרת את השמות ואו את האירועים שחגגו שם בקרון באותה התקופה, אבל את אותה אמא חרוצה אני זוכרת.
היא עלתה יום אחד לקרון, ברגע האחרון ממש, וכמובן שכולם התעניינו מדוע היא מאחרת, ואז היא סיפרה שהיא כהרגלה קמה ב05:40 בבוקר על מנת להספיק ולהכין ארוחת צהריים טריה לילדים שיהיה להם כאשר הם חוזרים מבית הספר. באותו היום היא הכינה להם קציצות על פי המתכון המיוחד שלה ואורז אדום.
אני כבר לא זוכרת למה היא אחרה וזה גם לא משנה, אבל באותו הרגע הכתרתי אותה כמלכת האמהות!
אתמול בערב, גיליתי שכנראה כולנו או רובנו קורצנו מאותו החומר. בצהריים כבר הוצאתי מהמקפיא חצי קילו של הודו טחון בכדאי שיהיה לי מופשר בערב, כדי שאני אוכל לבשל לילדה אוכל לצהריים.
אז בשעה 20:15 אחרי שהוא יצא לשחק לו טניס, קילפתי את עצמי מהספה, חגרתי את סינר העבודה שלי, ואילתרתי את התבשיל הבא כדאי שלילדה יהיה מה לאכול :)
חומרים לקציצות:
בתיאבון,
עירית
הייתה שם חבורה די מגובשת של אנשים שכבר נוסעים זמן רב בבוקר לעבודה. באותה הרכבת ויורדים באותן התחנות. מערכות היחסים שם היו דביקות ולחוצות כמו שאנו הישראלים אוהבים. היו חוגגים שם ימי הולדת וימי זיכרון, מנהלים דיונים ארוכים (רק כאורך הנסיעה) על מה כדאי לראש הממשלה המכהן לעשות ועוד כל מני הפרעות חברתיות שאנחנו ידועים בהן.
אני הקפדתי תמיד להגיע עם ספר ואוזניות. לא תמיד קראתי ולא תמיד האזנתי למוזיקה, לפעמים צוטטתי להם, בבקרים שלא הייתי מספיק מרוכזת להתרכז בספר שלפני. אני כבר ממש לא זוכרת את השמות ואו את האירועים שחגגו שם בקרון באותה התקופה, אבל את אותה אמא חרוצה אני זוכרת.
היא עלתה יום אחד לקרון, ברגע האחרון ממש, וכמובן שכולם התעניינו מדוע היא מאחרת, ואז היא סיפרה שהיא כהרגלה קמה ב05:40 בבוקר על מנת להספיק ולהכין ארוחת צהריים טריה לילדים שיהיה להם כאשר הם חוזרים מבית הספר. באותו היום היא הכינה להם קציצות על פי המתכון המיוחד שלה ואורז אדום.
אני כבר לא זוכרת למה היא אחרה וזה גם לא משנה, אבל באותו הרגע הכתרתי אותה כמלכת האמהות!
אתמול בערב, גיליתי שכנראה כולנו או רובנו קורצנו מאותו החומר. בצהריים כבר הוצאתי מהמקפיא חצי קילו של הודו טחון בכדאי שיהיה לי מופשר בערב, כדי שאני אוכל לבשל לילדה אוכל לצהריים.
אז בשעה 20:15 אחרי שהוא יצא לשחק לו טניס, קילפתי את עצמי מהספה, חגרתי את סינר העבודה שלי, ואילתרתי את התבשיל הבא כדאי שלילדה יהיה מה לאכול :)
חומרים לקציצות:
- 2\1 בשר טחון (מה שמתאים לכם)
- חופן עלי בזיליקום טריים
- חופן פטרוזיליה קצוצה
- כמה עלי טימין
- פרורי לחם לפי הטקסטורה
- ביצה
- מלח ופלפל
- 2 בצלים קצוצים
- 1 שן שום קצוצה
- 5 גבעולי סלרי פרוסים
- 1 גזר חתוך לקוביות
- 1 קופסא קטנה של רוטב עגבניות
- פפריקה מתוקה
- מעט כורכום
- 2 עלי דפנה
- 1 גרגר פלפל אנגלי
- 1 ציפורן
- מלח ופלפל
- מים
- ערבבו את כל חומרי הקציצות יחד צרו קציצות וטגנו. הניחו על צלחת עם מגבות נייר לספיגת שמן עודף
- בסיר נמוך ורחב טגנו בצל עד להזהבה, הוסיפו שום וטגנו כשתי דקות עד שריחני.
- הוסיפו לסיר סלרי וגזר וטגנו עוד 3-4 דקות.
- פזרו פפריקה וכורכום וטגנו עד שריחני.
- שפכו את רוטב העגבניות, הוסיפו את שאר התבלינים ומעט מים והביאו לרתיחה.
- כאשר הרוטב רתך הוסיפו את הקציצות בשיכבה אחת ובשלו על אש קטנה כמה זמן שיש לכם.
בתיאבון,
עירית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה