אל הסרטים של אלמדובר התוודעתי במקרה. כמו כל הדברים הטובים בחיי. הייתי אולי בת 17 ונהגתי לנסוע לעיר הגדולה (!) ראשון לציון אחרי הצהריים לצפות בסרטים. לבד. אני אוהבת לצפות בסרטים לבד. הלבד משאיר מקום לחוויה המאוד אישית שלי... גם העובדה שאני לא צריכה לדבר ממש אחרי הסרט,מועדפת עליי, ככה הסיפור, הדמויות, והחוויה כולה נשארת איתי עוד כמה רגעים.
בדרך כלל לא הייתי בודקת מה מציג, הייתי פשוט מגיעה. וקונה כרטיס למה שהיה באותו הרגע. אי התכנון ואי הידיעה במקרים אלו עדיפים, אני חושבת...
היה קולנוע ישן בראשון, מול היקב. היום הוא כבר לא קיים, עכשיו יש שם איזה מרכז מסחרי או משהו כזה.
הקולנוע הישן הזה היה המקום אליו הייתי הולכת על מנת להתרגש באמת. הציגו שם "סרטי איכות" לא הלהיטים הרגילים של הרשתות הגדולות, אלא דברים קצת אחרים, שונים ובעיקר לא דוברי אנגלית.
זה היה יום רביעי, והחלטתי לתפוס את האוטובס לראשון וללכת לראות סרט בקולנוע הישן, הגעתי וקניתי כרטיס לסרט דובר ספרדית שנקרא "פרח הסוד שלי". נכנסתי לקולנוע וכ- 3 דקות מרגע שהתחיל הסרט כבר לא הייתי באולם. הייתי במדריד, עם אותה אישה כואבת את אהבתה האדירה והתלותית לבעלה. כאבתי איתה, נשברתי איתה ובסופו של דבר גם גדלתי איתה.
זו אולי לא יצרת המופת של אלמדובר, אבל אותי, בגיל כמעט 17 היא כישפה. מאז למדתי שאף אחד לא כותב נשים כמו אלמדובר. נכון, אנחנו יוצאות מאוד מטורפות אצלו, אבל יש בו דיוק של מנתח.... ורגישות אדירה.
מיותר לציין שמאז אני מקפידה לראות כל סרט חדש שלו, טוב יותר או פחות, אבל תמיד תמיד אני יושבת לראות את אהבתי הראשונה כשזו, מוצגת שוב בטלווזיה.
באחת הסצינות, מנהלת משק הבית של הזוג, מכינה פייאה לבעלה האהוב של גיבורת הסרט. פייאה מפוארת, צבוענית, עסיסית ומלאת שרצים ופירות ים.
ביום שישי החלטתי שגם לבעלי הבולגרי מגיעה כזו מנה אוהבת ומפנקת לארוחת הערב.
המתכון לקוח מספר העוף של על השולחן.
פאייה עוף ומעושנים
החומרים:
בתיאבון,
עירית
בדרך כלל לא הייתי בודקת מה מציג, הייתי פשוט מגיעה. וקונה כרטיס למה שהיה באותו הרגע. אי התכנון ואי הידיעה במקרים אלו עדיפים, אני חושבת...
היה קולנוע ישן בראשון, מול היקב. היום הוא כבר לא קיים, עכשיו יש שם איזה מרכז מסחרי או משהו כזה.
הקולנוע הישן הזה היה המקום אליו הייתי הולכת על מנת להתרגש באמת. הציגו שם "סרטי איכות" לא הלהיטים הרגילים של הרשתות הגדולות, אלא דברים קצת אחרים, שונים ובעיקר לא דוברי אנגלית.
זה היה יום רביעי, והחלטתי לתפוס את האוטובס לראשון וללכת לראות סרט בקולנוע הישן, הגעתי וקניתי כרטיס לסרט דובר ספרדית שנקרא "פרח הסוד שלי". נכנסתי לקולנוע וכ- 3 דקות מרגע שהתחיל הסרט כבר לא הייתי באולם. הייתי במדריד, עם אותה אישה כואבת את אהבתה האדירה והתלותית לבעלה. כאבתי איתה, נשברתי איתה ובסופו של דבר גם גדלתי איתה.
זו אולי לא יצרת המופת של אלמדובר, אבל אותי, בגיל כמעט 17 היא כישפה. מאז למדתי שאף אחד לא כותב נשים כמו אלמדובר. נכון, אנחנו יוצאות מאוד מטורפות אצלו, אבל יש בו דיוק של מנתח.... ורגישות אדירה.
מיותר לציין שמאז אני מקפידה לראות כל סרט חדש שלו, טוב יותר או פחות, אבל תמיד תמיד אני יושבת לראות את אהבתי הראשונה כשזו, מוצגת שוב בטלווזיה.
באחת הסצינות, מנהלת משק הבית של הזוג, מכינה פייאה לבעלה האהוב של גיבורת הסרט. פייאה מפוארת, צבוענית, עסיסית ומלאת שרצים ופירות ים.
ביום שישי החלטתי שגם לבעלי הבולגרי מגיעה כזו מנה אוהבת ומפנקת לארוחת הערב.
המתכון לקוח מספר העוף של על השולחן.
פאייה עוף ומעושנים
החומרים:
- 5 כרעי עוף מחולקות ללא עור
- כ פות שמן זית
- 3 נקניקיות מעושות או קבנוס פרוסות עבה
- 3 בצלים פרוסים
- 1 פלפל אדום חתוך לקוביות
- 1 פלפל ירוק חתוך לקוביות
- 2 כוסות אורז (עדיף עגול)
- מלח
- 2 כוסות עגבניות קלופות וחתוכות לקוביות (אני השתמשתי בקופסא קטנה של עגבניות מרוסקות)
- 4 כוסות מרק עוף
- מיץ מ 2\1 לימון
- קורט חוטי זעפרן
- 2 עלי דפנה
- 1 כפית שטוחה פלפל שחור
- 1 כוס אפונה ירוקה
- 2-3 כפות פטרוזיליה קצוצה
- מחממים שמן בסיר רחב ושטוח, ומטגנים את חלקי העוף כ - 10 דקות עד שהם מזהיבים יפיה. מוצאיפ מהסיר
- מטגנים פרוסות נקנקיות באותו הסיר, עד שהן משחימות יפה. מוציאים מהסיר
- מוסיפים בצל, פלפל אדום, פלפל ירוק ושום, מטגנים 5 דקות תוך כדי ערבוב ומוסיפים אורז ומלח. מבשלים 5 דקות. מוסיפים לסיר עגבניות, מרק, מיץ לימון, זעפרן, עלי דפנה וכורכום ומערבבים
- מסדרים את העוף והנקניקיות בשכבה אחידה על האורז. מכססים ומבשלים על להבה נמוכה 25 דקות. מפזרים אפונה ופטרוזיליה, מכסים ומבשלים 10 דקות או עד שהאפונה רכה.
בתיאבון,
עירית
תגובה 1:
הנה מתכון שאני הולכת להכין..
הוסף רשומת תגובה