אני מניחה שאם קראתם איזה פוסט או שניים שלי הבנתם שאני נוטה למלא את בקשותיו הקולנריות של בעלי.
כך קרה גם בסוף השבוע האחרון.
הבולגרי שלי אוהב אהבת אמת עוגיות אשר נקראות "מתפוצצות" (תמונות בהמשך), האמת היא שהנהנים העיקריים מגמחותיו בתחום המתוקים של הבולגרי הם הקולגות שלו לעבודה.
אני אינני צורכת מתוקים. לפחות לא כאלו... אני צרכנית כבדה במיוחד של שוקולד עם לוונדר. סוג של הפרעה קולנרית, וגם אני אוהבת שוקולד פרה ממולא בקרם תות (הקשר לתות מקרי בהחלט).
הוא ביקש ואני נעתרתי. כרגיל הוא אכל 3 וחצי עוגיות וכל השאר הגיעו אל חבריו לעבודה, לשומר בבניין, ויש עוד כמה בקופסא אצלנו במטבח.
י' חברו לעבודה ביקש את המתכון.
י', זה בשבילך....
אני משתמשת במתכון מתוך הספר "שוקולד" של על השולחן.
החומרים:
לאחרונה התחלתי להרהר ב"מנת הדגל שלי". אין לי אחת כזו. החלטתי לצאת ולחפש.
מסע החיפוש שלי מתחיל בספריה האדירה של ספרי הבישול שיש ברשותי. כמה מאות. אני לא צוחקת... זה גובל בהפרעה נפשית.
רוב הספרים שלי מחו"ל, עם מרכיבים אקזוטים והוראות הכנה לא ברורות.
אני אשתף אתכם בחוויות שלי, מהלך חיפוש חומרי הגלם והבישול עצמו. צריך לזכור, כי אמא שלי (שעל ברכי סגנון הבישול שלה התחנכתי), לא נושאת ונותנת עם טרוריסטים וגם לא מחזיקה שום, ואו זרעי כוסברה אצלה בארון התבלינים. למען האמת.... תבלינים הם לא הצד החזק שלה... להגיד את הדבר הנכון ברגע הנכון, ולעשות את הדבר הנכון בזמנים הכי קשים... זה בהחלט הצד החזק שלה.
אז היו סבלניים איתי ותחזרו להתעדכן בקרוב כי זה הולך להיות מצחיק, מרגש, מעצבן אבל הכי חשוב... טעים טעים טעים.
בתיאבון,
עירית
כך קרה גם בסוף השבוע האחרון.
הבולגרי שלי אוהב אהבת אמת עוגיות אשר נקראות "מתפוצצות" (תמונות בהמשך), האמת היא שהנהנים העיקריים מגמחותיו בתחום המתוקים של הבולגרי הם הקולגות שלו לעבודה.
אני אינני צורכת מתוקים. לפחות לא כאלו... אני צרכנית כבדה במיוחד של שוקולד עם לוונדר. סוג של הפרעה קולנרית, וגם אני אוהבת שוקולד פרה ממולא בקרם תות (הקשר לתות מקרי בהחלט).
הוא ביקש ואני נעתרתי. כרגיל הוא אכל 3 וחצי עוגיות וכל השאר הגיעו אל חבריו לעבודה, לשומר בבניין, ויש עוד כמה בקופסא אצלנו במטבח.
י' חברו לעבודה ביקש את המתכון.
י', זה בשבילך....
אני משתמשת במתכון מתוך הספר "שוקולד" של על השולחן.
החומרים:
- 350 ג' שוקולד מריר קצוץ
- 50 ג' חמאה
- 3 ביצים בטמפרטורת החדר
- 2\1 כוס סוכר
- 3 כפות אמרטו
- 4\3 כוס קמח
- 1 כפית מחוקה אבקת אפייה
- 4\1 1 כוסות שקדים טחונים
- סוכר ואבקת סוכר לציפוי
- ממיסים במיקרוגל שוקולד וחמאה.
- מקציפים ביצים וסוכר לתערבת תפוחה ובהירה. מוסיפים ליקר. מקפלים את תערובת הביצים לתערובת השוקולד.
- מנפים יחד קמח ואבקת אפייה ומקפלים לתערובת הביצים יחד עם שקדים טחונים. מתקבלת בלילה נוזלית למדי. מצננים 4 שעות במקרר, עד שהבלילה מתקשה לבצק יציב.
- מחממים תנור ל 190 מעלות.
- בעזרת כפית טבולה במים רותחים יוצרים מהבצק כדורים בקוטר 3-4 ס"מ. מגלגלים אותם בסוכר, ולאחר מכן מגלגלים באבקת סוכר, מחכים דקה או שתיים ומגלגלים שוב באבקת סוכר.
- מניחים את הכדורים בתבנית מרופדת בנייר אפייה, לוחצים עליהם מעט, כדי שלא יתגלגלו בתבנית ואופים 10-8 דקות (בתום האפייה העוגיות נשארות רכות מאוד, אך הן מתקשות במהלך הקירור). מצננים ומאחסנים בכלי אטום בטמפ' החדר.
- על מנת לייצר התפוצצות יותר אסטטית אני נוהגת לגלגל את העוגיות באבקת סוכר ואז להקפיא. לאחר כמה שעות יש להוציא מהמקפיא, לגלגל שוב באבקת סוכר ולאפות מיד.
- גיליתי כי עוגיות בגודל של 3-4 ס"מ הן גדולות מדי וההתפוצצות שלהן לא יפה. עשו כדורים בגודל זה ואז חצו אותם לשניים, לאחר שהיו במקפיא. עבורי זה נוח יותר .
- אצלי בתנור אני אופה את העוגיות 8 דקות ועוד מספר שניות. נסו אצלכם ותראו מה משך האפייה המיטבי עבור התנור שלכם.
- ניתן לשחק עם הטעם של העוגיות לכל כיוון אפשרי. את האמרטו אפשר להחליף בכל ליקר אחר. השקדים הטחונים, לדעתי, נותנים משהו בטקסטורה של העוגיות יותר מאשר בטעם, כך שאם תחליפו את האמרטו בגרנד מרנייה, לדוגמא הם לא ישתלטו על הטעם.
לאחרונה התחלתי להרהר ב"מנת הדגל שלי". אין לי אחת כזו. החלטתי לצאת ולחפש.
מסע החיפוש שלי מתחיל בספריה האדירה של ספרי הבישול שיש ברשותי. כמה מאות. אני לא צוחקת... זה גובל בהפרעה נפשית.
רוב הספרים שלי מחו"ל, עם מרכיבים אקזוטים והוראות הכנה לא ברורות.
אני אשתף אתכם בחוויות שלי, מהלך חיפוש חומרי הגלם והבישול עצמו. צריך לזכור, כי אמא שלי (שעל ברכי סגנון הבישול שלה התחנכתי), לא נושאת ונותנת עם טרוריסטים וגם לא מחזיקה שום, ואו זרעי כוסברה אצלה בארון התבלינים. למען האמת.... תבלינים הם לא הצד החזק שלה... להגיד את הדבר הנכון ברגע הנכון, ולעשות את הדבר הנכון בזמנים הכי קשים... זה בהחלט הצד החזק שלה.
אז היו סבלניים איתי ותחזרו להתעדכן בקרוב כי זה הולך להיות מצחיק, מרגש, מעצבן אבל הכי חשוב... טעים טעים טעים.
בתיאבון,
עירית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה