לפני המון המון שנים, בחיים אחרים לחלוטין פגשתי מכשפה.
היה לי מנהג קבוע לפגוש מכשפה פעם בשנה בחודש בו חל יום הולדתי. ככה אני, תמיד אוהבת להיות מוכנה לבאות. אז, בימים ההם ובחיי האחרים חשבתי שזה מכין אותי טוב יותר לעליות ולמורדות של החיים.
מעולם לא פקדתי את אותה המכשפה פעמיים, ותמיד הקפדתי לקבל המלצות על המכשפות אליהן הייתי פונה. רובן הגדול טעה. טעויות גדולות, בוטות ומגוחכות. זה לא הפריע לי להמשיך ולחפש אחר "האחת" . האישה, המכשפה, הכוהנת הגדולה אשר תצדק ותדע לספר לי משהו שאני לא יודעת שיתברר כנכון.
פעם אחת פגשתי משהי שהתקרבה מרחק מרשים במיוחד לתואר הנכסף.
אותה אישה סיפרה לי כל מני סיפורים ומעשיות שהיום כעשור לאחר המפגש בינינו אני יודעת להגיד כי 80% התברר כאמת. 10% נוספים אני מקווה כי לעולם לא יתגשמו ול10% הנותרים אני מחכה בכיליון עיניים.
בין כל מה שהיא סיפרה לי, היא גם אמרה שאני אפתח מסעדה עם אישה, מבוגרת ממני בשנים בודדות ושהיא תהיה בת משפחה שלי. ככל שהזמן עובר אני מבינה כי היא כנראה התכוונה לגיסתי שתחייה, הילי.
תמיד טענתי שאם יום אחד תהיה לי מסעדה, היא לא תהיה מסעדה אלא בית אוכל. של פועלים. כזה שבו מגישים מנות פשוטות על הר של אורז או עם חצי כיכר לחם שחור לנגב בו את הרוטב. מקום כזה שבו תמיד תמיד תמצא משהו לאכול בתפריט. השם של המקום יהיה משהו מלא תחכום וניחוח אירופאי כמו "הקציצות של מאמי" והתפריט יכתב על גבי לוח שחור גדול על הקיר, עם מנות מועטות אבל סירים גדולים במיוחד.
ביום כיפור האחרון אכלנו עם השכנים מלמעלה את המפסקת, השכן הוא טריפוליטאי גאה ומלא געגוע לחריימה של סבתו. ניסתי לשמח אותו, התקשרתי לגיסתי שתחייה, שידועה בחריימה המופלאה שלה וביקשתי את המתכון. שיניתי אותו קצת ובעיקר הוספתי לו חריפות לפי בקשתו של השכן. הרי הוא לפניכם :
החומרים :
לערבב הכל יחד בקערה לכדי משחה . זהו הבסיס של הטעם לכן חשוב להשתמש בתבלינים איכותיים וטריים.היה לי מנהג קבוע לפגוש מכשפה פעם בשנה בחודש בו חל יום הולדתי. ככה אני, תמיד אוהבת להיות מוכנה לבאות. אז, בימים ההם ובחיי האחרים חשבתי שזה מכין אותי טוב יותר לעליות ולמורדות של החיים.
מעולם לא פקדתי את אותה המכשפה פעמיים, ותמיד הקפדתי לקבל המלצות על המכשפות אליהן הייתי פונה. רובן הגדול טעה. טעויות גדולות, בוטות ומגוחכות. זה לא הפריע לי להמשיך ולחפש אחר "האחת" . האישה, המכשפה, הכוהנת הגדולה אשר תצדק ותדע לספר לי משהו שאני לא יודעת שיתברר כנכון.
פעם אחת פגשתי משהי שהתקרבה מרחק מרשים במיוחד לתואר הנכסף.
אותה אישה סיפרה לי כל מני סיפורים ומעשיות שהיום כעשור לאחר המפגש בינינו אני יודעת להגיד כי 80% התברר כאמת. 10% נוספים אני מקווה כי לעולם לא יתגשמו ול10% הנותרים אני מחכה בכיליון עיניים.
בין כל מה שהיא סיפרה לי, היא גם אמרה שאני אפתח מסעדה עם אישה, מבוגרת ממני בשנים בודדות ושהיא תהיה בת משפחה שלי. ככל שהזמן עובר אני מבינה כי היא כנראה התכוונה לגיסתי שתחייה, הילי.
תמיד טענתי שאם יום אחד תהיה לי מסעדה, היא לא תהיה מסעדה אלא בית אוכל. של פועלים. כזה שבו מגישים מנות פשוטות על הר של אורז או עם חצי כיכר לחם שחור לנגב בו את הרוטב. מקום כזה שבו תמיד תמיד תמצא משהו לאכול בתפריט. השם של המקום יהיה משהו מלא תחכום וניחוח אירופאי כמו "הקציצות של מאמי" והתפריט יכתב על גבי לוח שחור גדול על הקיר, עם מנות מועטות אבל סירים גדולים במיוחד.
ביום כיפור האחרון אכלנו עם השכנים מלמעלה את המפסקת, השכן הוא טריפוליטאי גאה ומלא געגוע לחריימה של סבתו. ניסתי לשמח אותו, התקשרתי לגיסתי שתחייה, שידועה בחריימה המופלאה שלה וביקשתי את המתכון. שיניתי אותו קצת ובעיקר הוספתי לו חריפות לפי בקשתו של השכן. הרי הוא לפניכם :
החומרים :
- 1-2 כפות פפריקה חריפה (תלוי בחריפות הנדרשת)
- 3.5 כפות פפריקה מתוקה
- 8 -10 שיני שום קטושות (תלוי בחריפות הנדרשת)
- 2\1 כף מלח
- 1 כוס מים
- שמן (לא להתבייש עם הכמות)
- 2 בצלים קצוצים
- מיץ מלימון אחד
- 3 פלפל חריף ירוק
- 2\1 כף כורכום
- 1 כף כמון
- 2 פלפל אדום מתוק
- 3 שושקה
- חבילה כוסברה
- מארז פילה נסיכת הנילוס.
- 3 לימונים להפשרת הדגים
- הפשירו את הדגים ושפכו עליהם מיץ מ3 לימונים.
- הזהיבו את שני הבצלים הקצוצים
- הוסיפו את משחת התבלינים ואת הפלפלים החריפים והביאו לרתיחה.
- הוסיפו את מיץ הלימון, הכורכום, הכמון, הפלפל האדום והשושקה והביאו לרתיחה. הוסיפו מים אם יש צורך .
- הוסיפו את נתחי הדג ופזרו מעל את הכוסברה. הביאו לרתיחה ולאחר מכן בשלו על אש קטנה כשעה.
 |
| משחת התבלינים - בסיס הטעם לחריימה |
 |
| הרוטב מתבשל לאיחוד טעמים |
 |
| נתחי הדג ברוטב בתחילת הבישול |
 |
| כוסברה מכסה את התבשיל |
עירית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה