המסע הגדול הבייתה

יש תאריך יעד! צאו לפזז ברחובות!! אנחנו עוברים לדירה שלנו! כבר 4 שנים שאנחנו מחכים בסבלנות עד שהבנייה והפיתוח יגמרו, ועכשיו ממש בימים האחרונים החלו לאכלס את הפרוייקט שלנו.
כן, גם אנחנו (זוג בורגנים שכמותנו) קנינו דירה בסביוני הסבניונים באיזה מגדל גבוהה במיוחד עם חדר כושר ומעליות סופר מהירות.
עכשיו כל מה שנשאר לנו לעשות זה לארוז את ה4 שנים האחרונות בחיינו, לזרוק חצי, לתאם הובלה ולעבור!
אז זהו, ששחכתי עוד פרט קטן אחד בדרך. אני אוגרת, אוגרת אוכל. תמיד מתכוננת לאיזו מלחמה שתקפוץ עלינו מצפון או לאורחים ספונטניים שיקפצו עלינו מדרום, וכמובן לא לשכוח את העובדה שבעלי אוהב להתקיל אותי.
לפעמים כשאני שואלת אותו מה הוא רוצה לאכול לארוחת הערב, הוא מחליט להתקיל אותי ולראות האם התכוננתי טוב או לא. איזה ציון מגיע לי .
פעם הוא אף ענה לי ביף בורגניון.... ומה אתם חושבים שלא היה לי במקפיא בשר לצלי? ואיזה בקבוק יין אדום במזווה... וקצת פטריות... ואולי כמה עלי דפנה, כמה גרגירים של פלפל אנגלי, תפו"א בתנור ?
אז נכון זה לא בדיוק ביף בורגניון קלאסי... אבל זה היה עדיין ביף באזור הבורגניון.

אז עכשיון אני בבעיה... אני מנסה לחסל את כל מלאי האוכל והפרודוקטים שאגרתי לפני שאנו עוזבים... אני לא רוצה לארוז ולקחת אותם איתי.
אני רוצה אחרי שנעבור ואסדר את המטבח, לנסוע לשוק לווניסקי ולקנות תבלינים ומני מזונות חדשים, ואחרי זה לעבור בתקווה אצל הקצב האהוב עליי ולהגיד לו: " ניסים.... תארוז לי הכל לקחת, וגם קצת זנב שור עם יש לך...כי הארטישוק הירושלמי ממש יפה היום"
אז את כל המקפיא כבר כמעט שהצלחתי לחסל, נשאר לי חצי קילו בשר טחון, שאני מתכוונת למלא בו פילפלי שושקה השבוע (נחשתם נכון, הם מאוד יפים עכשיו ) וגם קצת גבינות מגוררות מסוגים שונים, שאני מתכוונת לעשות מהם פשטידה עם חלק מהפסטה שיש לי בארון של היבשים.
אתמול אף הצלחתי לשהשתמש ב 400 ג' שוקולד מריר בעוגה לכבוד יום הולדתו של חמי. המתכון הוא מהספר הזה (ספר מצויין אגב, חובה שיהיה בכל מטבח שאל כל אופה חובב) :

• 2 בננות בשלות גדולות
• 2 כפות שמנת חמוצה
• 2 ביצים גדולות
• גרידת קליפת לימון מלימון אחד
• 1.5 כפית תמצית ווניל
• 2 כוסות קמח
• 4\3 כוס+2 כפות סוכר
• 1 כפית סודה לשתייה
• 4\3 כפית אבקת אפייה
• 2\1 כפית מלח
• 142 גרם חמאה רכה

אופן ההכנה:

• במעבד מזון לטחון לתערובות אחידה בננות ושמנת חמוצה, לאחר מכן להוסיף את הווניל וגרידת הלימון
• בקערת המערבל לערבב חומרים יבשים ואז להוסיף חצי מכמות תערובת הבננה והחמאה
• לערבב על מהירות נמוכה עד שהחומרים הישבים מתלחחים. להגדיל מהירות למהירות ביננוית ולהמשיך לערבל עוד כ דקה וחצי.
• בהדרגה להוסיף את שארית תערובת הבננה בשתי "נגלות" עד לקבלת מרקם אחיד.
• להעביר את הבלילה לתבנית מוכנה מראש (משומנת ומקומחת) בגודל 22 ולאפות בתנור שחומם מראש ל180 מעלות כ 30-40 דקות. עד ששיפוד עץ יוצא נקי מפירורים.

קרם לציפוי ולמילוי :

• 340 גרם שמנת חמוצה
• 400 גרם שוקולד מריר

אופן ההכנה:

• להמיס את השוקולד באמבט מים או במקירו
• לאחר שהשוקולד נמס באופן מלא ולהוסיף את השמנת ולערבב היטב עד למרקם אחיד.
• לחכות שהגנאש יתקרר מעט ואז למלא ואו לצפות את העוגה.

האמת שנכננתי לצלם את העוגה ואז להעלות תמונות, אבל לא נשאר כלום....
אז בתיאבון שיהיה לכם,
בצלצלית

כוננות בעל!

בעלי שיחיה חי על מזוודות כבר יותר מעשור. לא, לא , אין צורך לרחם עליו. הוא עושה זאת מתוך בחירה מלאה. כל בוקר מחדש, הוא בוחר לארוז טרולי קטנה ולעלות על מטוס ליעדים אקזוטיים. כן, גם בעלי עובד בהייטק. למעשה גם אני עבדתי פעם בהייטק, הכרנו ליד המדפסת. יש לי הרבה מזל שהוא זה דווקא שישב ליד המדפסת ולא איזה גברגבר אחר. תארו לכם מה היה קורה אם הייתי מתחתנת בסופו של דבר עם ההוא שישב ליד הפקס! קטסטרופה, אתם אומנם לא מכירים אותו, אך אני יוכלה להעיד שהוא לא היה מציאה גדולה במיוחד.

אז כן, בעלי נוסע הרבה, ואני בתור הפולניה הניורטית שאני, נכנסת ל"כוננות בעל!" כ48 שעות לפני שהוא חוזר.
ההגיון הוא פשוט, אם הוא יחזור לבית נקי, מסודר (פחות או יותר) עם המון אוכל טעים ובראוניס הוא ימשיך לחזור. כי בינינו (ואל תגלו  לו) יש הרבה נשים הרבה יותר קואפרטביות ופשוטות ממני שם בחוץ, בעיקר במקומות אליהם הוא מגיע. הן ידועות שם בקואפרטיביות שלהן.

הפעם כוננות הבעל שלי כללה בקשה מהקהל: צ'יקן קורמה! (אקזוטי כבר אמרנו?) אז הנה המתכון :

• 4\1 כוס שמן קנולה
• 1 בצל קצוץ
• 2 שני שום קצוצות
• 5 ס"מ ג'ינגר טרי קצוץ
• 5 ס"מ מקל קינמון
• 2 עלי דפנה
• 1 כפית של זרעי כוסברה
• כ 2 כפיות כמון
• 2\1 פלפל שאטה (במקור זה קאיין אבל אין לי )
• 2\1 1 כוסות מרק עוף
• 1 כוס רוטב עגבניות
• 1 כף סוכר
• מלח
• 1KG פרגיות חתוכות לקוביות
• 2\1 כוס ריון
• 2\1 כוס קשיו קלוי
• 3 כפות כוסברה טריה קצוצה גס

אופן ההכנה:

• בסיר כבד, חממו את השמן והוסיפו את הבצל. טגנו עד לריכוך של הבצל
• הוסיפו את השום, ג'ינג'ר, קינמון, דפנה, זרעי כוסברה, כמון, שאטה וטגנו עד שהתערבות מעלה ריח נעים.
• הוסיפו את מרק העוף,רוטב העגבניות, סוכר ומלח וגרדו את תחתית הסיר להסיר משקעים (טעימים!!)
• הביאו לרתיחה
• הוסיפו את העוף ובשלו בכיסוי חלקי כשעה עד שהעוף מאוד רך והרוטב הסמיך דוי.
• כ 15 דקות לפני שהעוף מוכן, טחנו את הקשיו עם הרווין בבלנדר או מעבד מזון עד למרקם של פירה
• הוסיפו לעוף וערבבו טוב.
• להגשה עם אורז לבן וכוסברה טריה פזורה מעל.

המתכון נלקח מהספר הזה

בתיאבון,
בצלצלית

sleep promotes sleep, האומנם?

יש משהו שאתם צריכים לדעת עליי. אני יכולה להיות ספונטנית כאשר מודיעים לי לפחות שבוע מראש על השינוי בתוכניות. בגלל תכונת האופי הזו, התחלתי לקרוא סיפרי הדרכה להריון ולידה בערך שנה (אני לא מגזימה, בעלי יגיד שנה וחצי אפילו) לפני שבכלל ניסינו להכנס להריון.
כזו אני, מתוכננת ומתוקתקת.
כאשר התחלנו לדבר על ילדים והריונות פשטתי כמו צבאו של אלכסנדר מוקדון על amazon והזמנתי מכל הבא ליד. ספרים על הריון, לידה, לידה טיבעית, שינה של תינוקות, ספרי בישול ומתכונים לפעוטות, סיפרי בישול ומתכונים להריונית המתחילה, המדריך ליולדת בבית והמדריך ליולדת בניתוח קיסרי (הרי אי אפשר לדעת מה יקרה לא? ), הדרכה על הנקה, ואפילו ערכתי מחקר מקיף איך להסביר לכלב המאוד מפונק שלנו שיש לו מעכשיו אחות שקודמת לו.
במשך כמעט שנתיים מחיי ערכתי מחקר מקיף על הריון וגידול תינוקות, אפילו קראתי על גמילה מיחתולים באמצע החודש החמישי להריוני.
כאשר הייתי מגיעה לביקורת אצל הגניקולוג שלי (בשקדנות וקפדנות שלא נראתה כמותה בקופת החולים מאוחדת) אני הייתי אומרת לו אילו בדיקות אני צריכה לעשות ומדוע.
אפילו עשיתי את שתי בדיקות העמסת הסוכר, ולא כי היה צורך , אלא כי אני החלטתי שהעוברית שלי גדולה מדי ולכן אני (!!!) חוששת מסוכרת הריונית. כמובן שהכל יצא תקין, והרופא שלי לא הפסיק לצחוק עליי, למעשה הוא עד היום צוחק עליי בכל פעם שאנחנו נפגשים.

לקראת סוף ההריון נתקפתי חרדה איומה. אני ששנת השלפשטונדה שלי היא קדושה יותר מפרות בהודו, הבנתי שזהו.... זה עומד להגמר, אני לא אשן את השנ"צ שלי בעשורים הנראים לעין. אבוי!! הייתי כל כך מוטרדת שגם הפסקתי לישון בגלל זה גם בלילה. כך שעכשיו הייתי, הריונית מתקדמת בסוף אוגוסט (הכי חם מזה 150 שנה!!) שלא ישנה לא ביום ולא בלילה מכיוון שהיא חוששת שברגע שהיא תלד היא לא תשן יותר ב15 שנה הקרובות.
(וודי אלן הוא מדריך יוגה מדופלם על ידי.)
החלטתי שאני לא מסכימה עם רוע הגזירה והתחלתי לקרוא עשרות ספרים בנושא שינה של תינוקות בשנת חייהם הראשונה. קראתי כל מה שמצאתי. חדש, ישן , מחודש ווינטיג'. הגעתי לתובנות עמוקות ולתיכננתי לי תוכנית פעולה מדוייקת עם כמה תוכניות מגרה במידה ומשהו משתבש (כי אני ספונטנית בהתראה של שבוע ומעלה בלבד).
ואז פרצה לחיינו תמר. חייכנית ועירנית למתרחש סביבה כבר מהשבוע הראשון לחייה. התחלתי ליישם את כל תוכניות המגרה, ואת כל השיטות שקראתי עליהן שהבטיחו שנת לילה ארוכה במיוחד גם לאם וגם לתינוק.
אפילו קראתי באחד הספרים את המשפט הבא: sleep promotes sleep, והוא אפילו נשמע לי הגיוני!

שטויות במיץ חיפושיות כמו שאחותי הגדולה אומרת! לא דובים ולא נעליים! שום דבר לא עבד עד השבוע הזה. (והיא כמעט בת חצי שנה) היא הייתה מתעוררת כל שלוש שעות לאכול בקבוק מלא ולחזור לישון! ואז הייתה מתעוררת לפעמים ב5, לפעמים ב5:30 וכאשר הייתה מרחמת עליי באמת ב 6:00 בבוקר.

מתברר שאמא שלי צדקה, וכל אותם רופאים מהוללים אשר סיימו בהארווד הצטיינות טעו! הייתי פשוט צריכה לתת לה לישון פחות במהלך היום.
זה הכל, כל כך פשוט, וכל כך הגיוני שאפילו אני הייתי מסוגלת לחשוב על זה לבד!
וכך אני עושה כבר כמה ימים ברציפות ושנת הלילה של שתינו השתפרה פלאים. ביום שבת בבוקר היא אפילו ישנה עד 07:30 בבוקר!!! הייתם מאמינים ?

אז נכון שאין פה מתכון, אך יש פה מוסר השכל והוא ש mama knows best! חוכמת האימהות גדולה וחכמה יותר מחוכמתם של רופאים מדופלמים.

אז שתהיה לכולנו שינה מתוקה וערבה, לילה טוב.
בצלצלית