יש משהו שאתם צריכים לדעת עליי. אני יכולה להיות ספונטנית כאשר מודיעים לי לפחות שבוע מראש על השינוי בתוכניות. בגלל תכונת האופי הזו, התחלתי לקרוא סיפרי הדרכה להריון ולידה בערך שנה (אני לא מגזימה, בעלי יגיד שנה וחצי אפילו) לפני שבכלל ניסינו להכנס להריון.
כזו אני, מתוכננת ומתוקתקת.
כאשר התחלנו לדבר על ילדים והריונות פשטתי כמו צבאו של אלכסנדר מוקדון על amazon והזמנתי מכל הבא ליד. ספרים על הריון, לידה, לידה טיבעית, שינה של תינוקות, ספרי בישול ומתכונים לפעוטות, סיפרי בישול ומתכונים להריונית המתחילה, המדריך ליולדת בבית והמדריך ליולדת בניתוח קיסרי (הרי אי אפשר לדעת מה יקרה לא? ), הדרכה על הנקה, ואפילו ערכתי מחקר מקיף איך להסביר לכלב המאוד מפונק שלנו שיש לו מעכשיו אחות שקודמת לו.
במשך כמעט שנתיים מחיי ערכתי מחקר מקיף על הריון וגידול תינוקות, אפילו קראתי על גמילה מיחתולים באמצע החודש החמישי להריוני.
כאשר הייתי מגיעה לביקורת אצל הגניקולוג שלי (בשקדנות וקפדנות שלא נראתה כמותה בקופת החולים מאוחדת) אני הייתי אומרת לו אילו בדיקות אני צריכה לעשות ומדוע.
אפילו עשיתי את שתי בדיקות העמסת הסוכר, ולא כי היה צורך , אלא כי אני החלטתי שהעוברית שלי גדולה מדי ולכן אני (!!!) חוששת מסוכרת הריונית. כמובן שהכל יצא תקין, והרופא שלי לא הפסיק לצחוק עליי, למעשה הוא עד היום צוחק עליי בכל פעם שאנחנו נפגשים.
לקראת סוף ההריון נתקפתי חרדה איומה. אני ששנת השלפשטונדה שלי היא קדושה יותר מפרות בהודו, הבנתי שזהו.... זה עומד להגמר, אני לא אשן את השנ"צ שלי בעשורים הנראים לעין. אבוי!! הייתי כל כך מוטרדת שגם הפסקתי לישון בגלל זה גם בלילה. כך שעכשיו הייתי, הריונית מתקדמת בסוף אוגוסט (הכי חם מזה 150 שנה!!) שלא ישנה לא ביום ולא בלילה מכיוון שהיא חוששת שברגע שהיא תלד היא לא תשן יותר ב15 שנה הקרובות.
(וודי אלן הוא מדריך יוגה מדופלם על ידי.)
החלטתי שאני לא מסכימה עם רוע הגזירה והתחלתי לקרוא עשרות ספרים בנושא שינה של תינוקות בשנת חייהם הראשונה. קראתי כל מה שמצאתי. חדש, ישן , מחודש ווינטיג'. הגעתי לתובנות עמוקות ולתיכננתי לי תוכנית פעולה מדוייקת עם כמה תוכניות מגרה במידה ומשהו משתבש (כי אני ספונטנית בהתראה של שבוע ומעלה בלבד).
ואז פרצה לחיינו תמר. חייכנית ועירנית למתרחש סביבה כבר מהשבוע הראשון לחייה. התחלתי ליישם את כל תוכניות המגרה, ואת כל השיטות שקראתי עליהן שהבטיחו שנת לילה ארוכה במיוחד גם לאם וגם לתינוק.
אפילו קראתי באחד הספרים את המשפט הבא: sleep promotes sleep, והוא אפילו נשמע לי הגיוני!
שטויות במיץ חיפושיות כמו שאחותי הגדולה אומרת! לא דובים ולא נעליים! שום דבר לא עבד עד השבוע הזה. (והיא כמעט בת חצי שנה) היא הייתה מתעוררת כל שלוש שעות לאכול בקבוק מלא ולחזור לישון! ואז הייתה מתעוררת לפעמים ב5, לפעמים ב5:30 וכאשר הייתה מרחמת עליי באמת ב 6:00 בבוקר.
מתברר שאמא שלי צדקה, וכל אותם רופאים מהוללים אשר סיימו בהארווד הצטיינות טעו! הייתי פשוט צריכה לתת לה לישון פחות במהלך היום.
זה הכל, כל כך פשוט, וכל כך הגיוני שאפילו אני הייתי מסוגלת לחשוב על זה לבד!
וכך אני עושה כבר כמה ימים ברציפות ושנת הלילה של שתינו השתפרה פלאים. ביום שבת בבוקר היא אפילו ישנה עד 07:30 בבוקר!!! הייתם מאמינים ?
אז נכון שאין פה מתכון, אך יש פה מוסר השכל והוא ש mama knows best! חוכמת האימהות גדולה וחכמה יותר מחוכמתם של רופאים מדופלמים.
אז שתהיה לכולנו שינה מתוקה וערבה, לילה טוב.
בצלצלית
כזו אני, מתוכננת ומתוקתקת.
כאשר התחלנו לדבר על ילדים והריונות פשטתי כמו צבאו של אלכסנדר מוקדון על amazon והזמנתי מכל הבא ליד. ספרים על הריון, לידה, לידה טיבעית, שינה של תינוקות, ספרי בישול ומתכונים לפעוטות, סיפרי בישול ומתכונים להריונית המתחילה, המדריך ליולדת בבית והמדריך ליולדת בניתוח קיסרי (הרי אי אפשר לדעת מה יקרה לא? ), הדרכה על הנקה, ואפילו ערכתי מחקר מקיף איך להסביר לכלב המאוד מפונק שלנו שיש לו מעכשיו אחות שקודמת לו.
במשך כמעט שנתיים מחיי ערכתי מחקר מקיף על הריון וגידול תינוקות, אפילו קראתי על גמילה מיחתולים באמצע החודש החמישי להריוני.
כאשר הייתי מגיעה לביקורת אצל הגניקולוג שלי (בשקדנות וקפדנות שלא נראתה כמותה בקופת החולים מאוחדת) אני הייתי אומרת לו אילו בדיקות אני צריכה לעשות ומדוע.
אפילו עשיתי את שתי בדיקות העמסת הסוכר, ולא כי היה צורך , אלא כי אני החלטתי שהעוברית שלי גדולה מדי ולכן אני (!!!) חוששת מסוכרת הריונית. כמובן שהכל יצא תקין, והרופא שלי לא הפסיק לצחוק עליי, למעשה הוא עד היום צוחק עליי בכל פעם שאנחנו נפגשים.
לקראת סוף ההריון נתקפתי חרדה איומה. אני ששנת השלפשטונדה שלי היא קדושה יותר מפרות בהודו, הבנתי שזהו.... זה עומד להגמר, אני לא אשן את השנ"צ שלי בעשורים הנראים לעין. אבוי!! הייתי כל כך מוטרדת שגם הפסקתי לישון בגלל זה גם בלילה. כך שעכשיו הייתי, הריונית מתקדמת בסוף אוגוסט (הכי חם מזה 150 שנה!!) שלא ישנה לא ביום ולא בלילה מכיוון שהיא חוששת שברגע שהיא תלד היא לא תשן יותר ב15 שנה הקרובות.
(וודי אלן הוא מדריך יוגה מדופלם על ידי.)
החלטתי שאני לא מסכימה עם רוע הגזירה והתחלתי לקרוא עשרות ספרים בנושא שינה של תינוקות בשנת חייהם הראשונה. קראתי כל מה שמצאתי. חדש, ישן , מחודש ווינטיג'. הגעתי לתובנות עמוקות ולתיכננתי לי תוכנית פעולה מדוייקת עם כמה תוכניות מגרה במידה ומשהו משתבש (כי אני ספונטנית בהתראה של שבוע ומעלה בלבד).
ואז פרצה לחיינו תמר. חייכנית ועירנית למתרחש סביבה כבר מהשבוע הראשון לחייה. התחלתי ליישם את כל תוכניות המגרה, ואת כל השיטות שקראתי עליהן שהבטיחו שנת לילה ארוכה במיוחד גם לאם וגם לתינוק.
אפילו קראתי באחד הספרים את המשפט הבא: sleep promotes sleep, והוא אפילו נשמע לי הגיוני!
שטויות במיץ חיפושיות כמו שאחותי הגדולה אומרת! לא דובים ולא נעליים! שום דבר לא עבד עד השבוע הזה. (והיא כמעט בת חצי שנה) היא הייתה מתעוררת כל שלוש שעות לאכול בקבוק מלא ולחזור לישון! ואז הייתה מתעוררת לפעמים ב5, לפעמים ב5:30 וכאשר הייתה מרחמת עליי באמת ב 6:00 בבוקר.
מתברר שאמא שלי צדקה, וכל אותם רופאים מהוללים אשר סיימו בהארווד הצטיינות טעו! הייתי פשוט צריכה לתת לה לישון פחות במהלך היום.
זה הכל, כל כך פשוט, וכל כך הגיוני שאפילו אני הייתי מסוגלת לחשוב על זה לבד!
וכך אני עושה כבר כמה ימים ברציפות ושנת הלילה של שתינו השתפרה פלאים. ביום שבת בבוקר היא אפילו ישנה עד 07:30 בבוקר!!! הייתם מאמינים ?
אז נכון שאין פה מתכון, אך יש פה מוסר השכל והוא ש mama knows best! חוכמת האימהות גדולה וחכמה יותר מחוכמתם של רופאים מדופלמים.
אז שתהיה לכולנו שינה מתוקה וערבה, לילה טוב.
בצלצלית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה