את מושון אימצנו מצער בעלי חיים תל אביב, כאשר החלטנו שאנחנו גדולים מספיק כדאי לעשות ילדים. ההגיון שעמד מאחורי המעשה היה שאם הכלב יחיה אצלנו למעלה משנה, אנחנו יכולים להתחיל ולעשות ילדים. תוסיפו לזה את העובדה שבעלי נמצא בערך 50% מהזמן בחו"ל וגם אתם תגיעו למסקנה שאתם צריכים חברה אינטיליגנטית, כזו שמקשיבה ולאו דווקא אומרת מה היא חושבת על כל דבר שאתם עושים.
אני זוכרת את הרגעים הראשונים של מושון אצלנו בבית... זה יום שישי בצהריים המאוחרים... הוא נכנס.. ריחרח את הסביבה, בחן את הספות וקפץ על האחת מהן. זהו. מאותו הרגע הוא כבש לעצמו שתי ספות לעצמו. אחת משקיפה על הכניסה לדירה, ובשניה יש אוויר יותר טוב.
כזה הוא מושון, אוהב להיות במרכז העניינים ללא כל מאמץ מצידו.
החודשים עברו, ואנחנו למדנו להכיר אחד את השנייה, בעיקר לאהוב אהבת אמת אחת את השני. מושון הוא לא רק הכלב שלנו אלא חלק בלתי נפרד מהתא המשפחתי. אין חגיגה משפחתית שתהיה שלמה ללא נוחכתו של מושון. עד כדי כך הוא הפך להיות חלק בלתי נפרד ממני שאני אף לוקחת אותו לרוב הפגישות העיסקיות שלי.
אני יודעת זה לא מקובל, אבל אני החלטתי לפני זמן מה, כי אם אני אעשה רק מה שמקובל... רוב הסיכויים שאני לא אהנה במיוחד.
מושון הוא הכלאה נדירה בין בולמית לבין שטיח. הוא מרבה לאכול אך לא לזוז הרבה. למעשה הוא מרבה לאכול... מעבר לזה הוא לא מרבה לעשות כלום. הוא אוהב קוטג' 9% , קרפציו בקר ובעיקר קרם בורלה. הוא אף מוכן לאכול עגבניות מיובשות. זן התפוחים האהוב עליו הוא גרני סמית' והוא מת על פיצוחים!
בעקבות המעבר המתרגש עלינו מעבר לפינה מסרנו חלק מהסלון שלנו לבן דודי שאך זה עזב את בית הוריו. אתמול הוא בא לקחת את הספות. רצה הגורל ומסרנו לו את הספות של מושון....
כאשר מושון הבין מה בן דודי הולך לעולל לו הוא ניסה לעצור בעדו בעזרת ניסיון נואש להתיישב על הספות בעוד בן דודי וחברו נושאים אותן לכיוון האוטו.
אך ללא הצלחה. מושון הפסיד בקרב הזה, הספות נלקחו. ועכשיו מושון נראה בדיכאון המחץ, ואני כולי צער שעוללתי את זה לידידי הטוב, מושיקו.
אז לכבוד האשמה שלי החלטתי לאפות לו את העוגיות הללו. אני לא יודעת איך ייצא, מבטיחה לדווח בהמשך.
והינה מקבץ תמונות של מושון בפוזות מגרות
אני זוכרת את הרגעים הראשונים של מושון אצלנו בבית... זה יום שישי בצהריים המאוחרים... הוא נכנס.. ריחרח את הסביבה, בחן את הספות וקפץ על האחת מהן. זהו. מאותו הרגע הוא כבש לעצמו שתי ספות לעצמו. אחת משקיפה על הכניסה לדירה, ובשניה יש אוויר יותר טוב.
כזה הוא מושון, אוהב להיות במרכז העניינים ללא כל מאמץ מצידו.
החודשים עברו, ואנחנו למדנו להכיר אחד את השנייה, בעיקר לאהוב אהבת אמת אחת את השני. מושון הוא לא רק הכלב שלנו אלא חלק בלתי נפרד מהתא המשפחתי. אין חגיגה משפחתית שתהיה שלמה ללא נוחכתו של מושון. עד כדי כך הוא הפך להיות חלק בלתי נפרד ממני שאני אף לוקחת אותו לרוב הפגישות העיסקיות שלי.
אני יודעת זה לא מקובל, אבל אני החלטתי לפני זמן מה, כי אם אני אעשה רק מה שמקובל... רוב הסיכויים שאני לא אהנה במיוחד.
מושון הוא הכלאה נדירה בין בולמית לבין שטיח. הוא מרבה לאכול אך לא לזוז הרבה. למעשה הוא מרבה לאכול... מעבר לזה הוא לא מרבה לעשות כלום. הוא אוהב קוטג' 9% , קרפציו בקר ובעיקר קרם בורלה. הוא אף מוכן לאכול עגבניות מיובשות. זן התפוחים האהוב עליו הוא גרני סמית' והוא מת על פיצוחים!
בעקבות המעבר המתרגש עלינו מעבר לפינה מסרנו חלק מהסלון שלנו לבן דודי שאך זה עזב את בית הוריו. אתמול הוא בא לקחת את הספות. רצה הגורל ומסרנו לו את הספות של מושון....
כאשר מושון הבין מה בן דודי הולך לעולל לו הוא ניסה לעצור בעדו בעזרת ניסיון נואש להתיישב על הספות בעוד בן דודי וחברו נושאים אותן לכיוון האוטו.
אך ללא הצלחה. מושון הפסיד בקרב הזה, הספות נלקחו. ועכשיו מושון נראה בדיכאון המחץ, ואני כולי צער שעוללתי את זה לידידי הטוב, מושיקו.
אז לכבוד האשמה שלי החלטתי לאפות לו את העוגיות הללו. אני לא יודעת איך ייצא, מבטיחה לדווח בהמשך.
והינה מקבץ תמונות של מושון בפוזות מגרות
 |
 |
| מושון מעולף אחרי ארוחת צהריים אצל סבא וסבתא |
 |
| מושון ישן ככה סתם באמצע היום |
 |
| מושון מעולף אחרי שהלכנו חצי גבעתיים ברגל |
 |
| מושון מעכל ארוחת צהריים גדולה במיוחד אצל סבא וסבתא |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה