אני אמא ואני גם מבשלת, אני עושה עוד דברים רבים אחרים, אך אני חושבת ששתי התכונות האלו מאפיינות אותי הכי טוב.
התחלתי לבשל כאשר הייתי גבוהה מספיק להגיע לגז בבית הורי, התאהבתי ברכיבים, בתבלינים ובעיקר בסיפורים שמביא איתו כל תבשיל וכל עוגייה.
כאן אני אשתף אתכם במעללי, לא רק במטבח אלא בעיקר במטבח.
אני מקווה שהקריאה תנעם לכם, אשמח לשמוע מכם גם.
אני מניחה שאם קראתם איזה פוסט או שניים שלי הבנתם שאני נוטה למלא את בקשותיו הקולנריות של בעלי. כך קרה גם בסוף השבוע האחרון. הבולגרי שלי אוהב אהבת אמת עוגיות אשר נקראות "מתפוצצות" (תמונות בהמשך), האמת היא שהנהנים העיקריים מגמחותיו בתחום המתוקים של הבולגרי הם הקולגות שלו לעבודה. אני אינני צורכת מתוקים. לפחות לא כאלו... אני צרכנית כבדה במיוחד של שוקולד עם לוונדר. סוג של הפרעה קולנרית, וגם אני אוהבת שוקולד פרה ממולא בקרם תות (הקשר לתות מקרי בהחלט).
הוא ביקש ואני נעתרתי. כרגיל הוא אכל 3 וחצי עוגיות וכל השאר הגיעו אל חבריו לעבודה, לשומר בבניין, ויש עוד כמה בקופסא אצלנו במטבח. י' חברו לעבודה ביקש את המתכון. י', זה בשבילך....
אני משתמשת במתכון מתוך הספר "שוקולד" של על השולחן. החומרים:
מנפים יחד קמח ואבקת אפייה ומקפלים לתערובת הביצים יחד עם שקדים טחונים. מתקבלת בלילה נוזלית למדי. מצננים 4 שעות במקרר, עד שהבלילה מתקשה לבצק יציב.
מחממים תנור ל 190 מעלות.
בעזרת כפית טבולה במים רותחים יוצרים מהבצק כדורים בקוטר 3-4 ס"מ. מגלגלים אותם בסוכר, ולאחר מכן מגלגלים באבקת סוכר, מחכים דקה או שתיים ומגלגלים שוב באבקת סוכר.
מניחים את הכדורים בתבנית מרופדת בנייר אפייה, לוחצים עליהם מעט, כדי שלא יתגלגלו בתבנית ואופים 10-8 דקות (בתום האפייה העוגיות נשארות רכות מאוד, אך הן מתקשות במהלך הקירור). מצננים ומאחסנים בכלי אטום בטמפ' החדר.
טיפים:
על מנת לייצר התפוצצות יותר אסטטית אני נוהגת לגלגל את העוגיות באבקת סוכר ואז להקפיא. לאחר כמה שעות יש להוציא מהמקפיא, לגלגל שוב באבקת סוכר ולאפות מיד.
גיליתי כי עוגיות בגודל של 3-4 ס"מ הן גדולות מדי וההתפוצצות שלהן לא יפה. עשו כדורים בגודל זה ואז חצו אותם לשניים, לאחר שהיו במקפיא. עבורי זה נוח יותר .
אצלי בתנור אני אופה את העוגיות 8 דקות ועוד מספר שניות. נסו אצלכם ותראו מה משך האפייה המיטבי עבור התנור שלכם.
ניתן לשחק עם הטעם של העוגיות לכל כיוון אפשרי. את האמרטו אפשר להחליף בכל ליקר אחר. השקדים הטחונים, לדעתי, נותנים משהו בטקסטורה של העוגיות יותר מאשר בטעם, כך שאם תחליפו את האמרטו בגרנד מרנייה, לדוגמא הם לא ישתלטו על הטעם.
לאחרונה התחלתי להרהר ב"מנת הדגל שלי". אין לי אחת כזו. החלטתי לצאת ולחפש. מסע החיפוש שלי מתחיל בספריה האדירה של ספרי הבישול שיש ברשותי. כמה מאות. אני לא צוחקת... זה גובל בהפרעה נפשית. רוב הספרים שלי מחו"ל, עם מרכיבים אקזוטים והוראות הכנה לא ברורות. אני אשתף אתכם בחוויות שלי, מהלך חיפוש חומרי הגלם והבישול עצמו. צריך לזכור, כי אמא שלי (שעל ברכי סגנון הבישול שלה התחנכתי), לא נושאת ונותנת עם טרוריסטים וגם לא מחזיקה שום, ואו זרעי כוסברה אצלה בארון התבלינים. למען האמת.... תבלינים הם לא הצד החזק שלה... להגיד את הדבר הנכון ברגע הנכון, ולעשות את הדבר הנכון בזמנים הכי קשים... זה בהחלט הצד החזק שלה. אז היו סבלניים איתי ותחזרו להתעדכן בקרוב כי זה הולך להיות מצחיק, מרגש, מעצבן אבל הכי חשוב... טעים טעים טעים.
אל הסרטים של אלמדובר התוודעתי במקרה. כמו כל הדברים הטובים בחיי. הייתי אולי בת 17 ונהגתי לנסוע לעיר הגדולה (!) ראשון לציון אחרי הצהריים לצפות בסרטים. לבד. אני אוהבת לצפות בסרטים לבד. הלבד משאיר מקום לחוויה המאוד אישית שלי... גם העובדה שאני לא צריכה לדבר ממש אחרי הסרט,מועדפת עליי, ככה הסיפור, הדמויות, והחוויה כולה נשארת איתי עוד כמה רגעים. בדרך כלל לא הייתי בודקת מה מציג, הייתי פשוט מגיעה. וקונה כרטיס למה שהיה באותו הרגע. אי התכנון ואי הידיעה במקרים אלו עדיפים, אני חושבת... היה קולנוע ישן בראשון, מול היקב. היום הוא כבר לא קיים, עכשיו יש שם איזה מרכז מסחרי או משהו כזה. הקולנוע הישן הזה היה המקום אליו הייתי הולכת על מנת להתרגש באמת. הציגו שם "סרטי איכות" לא הלהיטים הרגילים של הרשתות הגדולות, אלא דברים קצת אחרים, שונים ובעיקר לא דוברי אנגלית.
זה היה יום רביעי, והחלטתי לתפוס את האוטובס לראשון וללכת לראות סרט בקולנוע הישן, הגעתי וקניתי כרטיס לסרט דובר ספרדית שנקרא "פרח הסוד שלי". נכנסתי לקולנוע וכ- 3 דקות מרגע שהתחיל הסרט כבר לא הייתי באולם. הייתי במדריד, עם אותה אישה כואבת את אהבתה האדירה והתלותית לבעלה. כאבתי איתה, נשברתי איתה ובסופו של דבר גם גדלתי איתה. זו אולי לא יצרת המופת של אלמדובר, אבל אותי, בגיל כמעט 17 היא כישפה. מאז למדתי שאף אחד לא כותב נשים כמו אלמדובר. נכון, אנחנו יוצאות מאוד מטורפות אצלו, אבל יש בו דיוק של מנתח.... ורגישות אדירה. מיותר לציין שמאז אני מקפידה לראות כל סרט חדש שלו, טוב יותר או פחות, אבל תמיד תמיד אני יושבת לראות את אהבתי הראשונה כשזו, מוצגת שוב בטלווזיה.
באחת הסצינות, מנהלת משק הבית של הזוג, מכינה פייאה לבעלה האהוב של גיבורת הסרט. פייאה מפוארת, צבוענית, עסיסית ומלאת שרצים ופירות ים. ביום שישי החלטתי שגם לבעלי הבולגרי מגיעה כזו מנה אוהבת ומפנקת לארוחת הערב.
המתכון לקוח מספר העוף של על השולחן.
פאייה עוף ומעושנים החומרים:
5 כרעי עוף מחולקות ללא עור
כ פות שמן זית
3 נקניקיות מעושות או קבנוס פרוסות עבה
3 בצלים פרוסים
1 פלפל אדום חתוך לקוביות
1 פלפל ירוק חתוך לקוביות
2 כוסות אורז (עדיף עגול)
מלח
2 כוסות עגבניות קלופות וחתוכות לקוביות (אני השתמשתי בקופסא קטנה של עגבניות מרוסקות)
4 כוסות מרק עוף
מיץ מ 2\1 לימון
קורט חוטי זעפרן
2 עלי דפנה
1 כפית שטוחה פלפל שחור
1 כוס אפונה ירוקה
2-3 כפות פטרוזיליה קצוצה
אופן ההכנה:
מחממים שמן בסיר רחב ושטוח, ומטגנים את חלקי העוף כ - 10 דקות עד שהם מזהיבים יפיה. מוצאיפ מהסיר
מטגנים פרוסות נקנקיות באותו הסיר, עד שהן משחימות יפה. מוציאים מהסיר
מוסיפים בצל, פלפל אדום, פלפל ירוק ושום, מטגנים 5 דקות תוך כדי ערבוב ומוסיפים אורז ומלח. מבשלים 5 דקות. מוסיפים לסיר עגבניות, מרק, מיץ לימון, זעפרן, עלי דפנה וכורכום ומערבבים
מסדרים את העוף והנקניקיות בשכבה אחידה על האורז. מכססים ומבשלים על להבה נמוכה 25 דקות. מפזרים אפונה ופטרוזיליה, מכסים ומבשלים 10 דקות או עד שהאפונה רכה.
אני אינני אדישה למחאה ולמעשה מחאה זו היא מחאתי שלי גם, לכן התגייסתי גם אני למלחמה והחלטתי להזין את בני בייתי במינימום אך עדיין לתת להם הרגשה של שולחן גדוש. ואין אוכל יותר מתאים מקציצות... לכן בשבועות האחרונים כל מה שעולה על שולחנינו הוא קציצות ואו בשר טחון בוורסיה כזו או אחרת....
שיגעון הקציצות שאוחז בי בשבועות האחרונים מזכיר לי את שיגעון אפיית הלחם שאחז בי מאמצע ההריון שלי עם תמר. הטענה הרווחת היא כי נשים מתחילות לקונן לקראת סוף ההריון שלהן וגם אני, עשיתי זאת... דעתי נטרפה עליי וכל מה שעניין אותי היה אפיית לחם, הזמנתי ספרים מאמזון, קראתי בלוגים, התנסתי בבית, גידלתי אמא וראש עיסה... שהכנתי לבד ממיץ של צימוקים... בעלי כמעט ואשפז אותי... כמויות הלחם שיצאו מביתינו הקט היו ראויות למאפיית בוטיק בינונית... בסופו של דבר, קינחתי את השיגעון החולף שלי, כחודשיים לאחר שתמר נולדה בסדנא עם מאסטר בייקר שמתמחה באפיית לחמי שיאור מגרמניה. שהגיע לאסטלה כיתת אומן לקונדיטוריה. היה מרגש ומרתק!
וכך כבר כשלושה שבועות אני אחוזת טירוף בכל מה שנוגע לקציצות. ספרי הקציצות והבשר הטחון מככבים אצלי במטבח. הממולצים הם : ספר הקציצות של בני סיידא - שם כל אחד יוכל למצוא משהו לעצמו ולכל עת. ספר הבשר הטחון של אהרוני - שיש לנהוג בו קצת בחשדנות לפעמים לגבי ההוראות המצורפות למתכונים וספר הקציצות של דנית סלומון שהוא תוספת נאה לספר הקציצות של בני סיידא. יש לציין כי הם לא חוזרים על עצמם, כך שיש טעם לרכוש את שניהם. ועכשיו ספרה של דנית סלומון במבצע כך שתוכלו אפילו להגיד : " לא ביזבזתי - חסכתי!!"
קציצות הן אוכל מופלא בעיניי, הן יכולות להיות סתמיות ויבשות או חמימות, מנחמות ובעיקר חסכוניות בטיפול נכון. למעשה הן פתח ליצירת אומנות. כן! ליצירת אומנות... אם הרוטב הנכון, והמרכיבים הנכונים בתוך הקציצה אתם תקבלו שירה... מרכיבי הבסיס של הקציצה (בשר טחון לסוגיו) הם לא רק זולים בפני עצמם אלא גם ניתן למתוח אותם ולהגדיל את מספר הנפשות שניתן להאכיל בהן. כך שמ 500 גרם בשר טחון ניתן יהיה להאכיל משפחה של 3 - 4 אנשים במשך ימים מעטים. כל שצריך לעשות זה "לנפח" ולהוסיף למרכיב המרכזי קצת עשבי תיבול, ירקות מגוררים, ירקות מבושלים, לחם בשלל מצבי צבירה ואף קיטניות.
רעה אחת עיקרית יש לקציצות.... הן לא מצטלמות כל כך יפה, ועל מנת שהן יצאו סקסיות ומזמינת צריך להשקיע בעבודת סייטלינג מאומצת.
וכך חסכנית ומחאתית נכנסתי למטבח וזה מה שיצא: קציצות הודו ברוטב פסטה מתקתק קציצות הוד ברוטב עגבניות עם דלורית וכרישה קציצות בקר ברוטב במיה וחציל עם לימונים פרסיים - מתכון מספרו של בני סיידא.
קציצות הודו ברוטב פסטה מתקתק: חומרים לקציצות:
500 ג' הודו טחון
1 ביצה
פירורי לחם
חופן פטרוזיליה קצוצה
חופן כוסברה קצוצה
מלח ופלפל
חומרים לרוטב:
1 קופסא קטנה של עגבניות מרוסקות
פפריקה מתוקה
בצל קצוץ
מעט שם
מקלות סלרי קצוצים
בזיליקום
פסטו (במקרה שלי ביתי)
מלח
פלפל
סירופ מייפל איכותי
אופן ההכנה:
ערבבו את כל חומרי הקציצות יחד
חממו מחבת כבדה עם שמן וטגנו את הקציצות עד להזהבה.
בסיר שטוח ונפרד, חממו שמן וטגנו בו את הבצל עד ששקוף
הוסיפו את השום וטגנו עד שירחני.
הוסיפו את הפפריקה ותנו לה להטגן עוד מספר רגעים.
שפכו את תוכן קופסאת העגבניות המרוסקת
הוסיפו את הסלרי, בזיליקום ופסטו והביאו לרתיחה.
לאחר שרתח הוסיפו בשכבה אחת את הקציצות ותנו להן להתבשל כמה זמן שיש לכם.
חממו שמן לטיגון עמוק וטגנו בנפרד את החציל ואת הבמיה עד להזהבה. העבירו לצלחת עם מגבות נייר לספיגת שמן עודף
חממו בסיר רחב את השמן הזית וטגנו את הבצל, הכרישה והשום עד שיזהיבו מעט. הוסיפו את החציל והבמיה המטוגנים, את עשבי התיבול, העגבניי, הלימודים המיובשים והתבלינים וערבבו. הוסיפו 2 כוסות מים, מכסים ומביאים לרתיחה. מבשלים על להבה נמוכה חצי שעה.
הוסיפו את הקציצות המטוגנות, ובשלו על להבה בינונית חצי שעה נוספת ללא מכסה עד שהרוטב יסמיך מאוד. מנערים מדי פעם את הסיר למנוע החרכות של התבשיל.
לפני מספר שנים, כשעוד הייתי בחורה ממש אבל ממש צעירה הייתי נוסעת בכל יום לעבודה ברכבת ישראל. הייתה שם חבורה די מגובשת של אנשים שכבר נוסעים זמן רב בבוקר לעבודה. באותה הרכבת ויורדים באותן התחנות. מערכות היחסים שם היו דביקות ולחוצות כמו שאנו הישראלים אוהבים. היו חוגגים שם ימי הולדת וימי זיכרון, מנהלים דיונים ארוכים (רק כאורך הנסיעה) על מה כדאי לראש הממשלה המכהן לעשות ועוד כל מני הפרעות חברתיות שאנחנו ידועים בהן.
אני הקפדתי תמיד להגיע עם ספר ואוזניות. לא תמיד קראתי ולא תמיד האזנתי למוזיקה, לפעמים צוטטתי להם, בבקרים שלא הייתי מספיק מרוכזת להתרכז בספר שלפני. אני כבר ממש לא זוכרת את השמות ואו את האירועים שחגגו שם בקרון באותה התקופה, אבל את אותה אמא חרוצה אני זוכרת.
היא עלתה יום אחד לקרון, ברגע האחרון ממש, וכמובן שכולם התעניינו מדוע היא מאחרת, ואז היא סיפרה שהיא כהרגלה קמה ב05:40 בבוקר על מנת להספיק ולהכין ארוחת צהריים טריה לילדים שיהיה להם כאשר הם חוזרים מבית הספר. באותו היום היא הכינה להם קציצות על פי המתכון המיוחד שלה ואורז אדום. אני כבר לא זוכרת למה היא אחרה וזה גם לא משנה, אבל באותו הרגע הכתרתי אותה כמלכת האמהות!
אתמול בערב, גיליתי שכנראה כולנו או רובנו קורצנו מאותו החומר. בצהריים כבר הוצאתי מהמקפיא חצי קילו של הודו טחון בכדאי שיהיה לי מופשר בערב, כדי שאני אוכל לבשל לילדה אוכל לצהריים.
אז בשעה 20:15 אחרי שהוא יצא לשחק לו טניס, קילפתי את עצמי מהספה, חגרתי את סינר העבודה שלי, ואילתרתי את התבשיל הבא כדאי שלילדה יהיה מה לאכול :)
חומרים לקציצות:
2\1 בשר טחון (מה שמתאים לכם)
חופן עלי בזיליקום טריים
חופן פטרוזיליה קצוצה
כמה עלי טימין
פרורי לחם לפי הטקסטורה
ביצה
מלח ופלפל
חומרים לרוטב:
2 בצלים קצוצים
1 שן שום קצוצה
5 גבעולי סלרי פרוסים
1 גזר חתוך לקוביות
1 קופסא קטנה של רוטב עגבניות
פפריקה מתוקה
מעט כורכום
2 עלי דפנה
1 גרגר פלפל אנגלי
1 ציפורן
מלח ופלפל
מים
אופן ההכנה
ערבבו את כל חומרי הקציצות יחד צרו קציצות וטגנו. הניחו על צלחת עם מגבות נייר לספיגת שמן עודף
בסיר נמוך ורחב טגנו בצל עד להזהבה, הוסיפו שום וטגנו כשתי דקות עד שריחני.
הוסיפו לסיר סלרי וגזר וטגנו עוד 3-4 דקות.
פזרו פפריקה וכורכום וטגנו עד שריחני.
שפכו את רוטב העגבניות, הוסיפו את שאר התבלינים ומעט מים והביאו לרתיחה.
כאשר הרוטב רתך הוסיפו את הקציצות בשיכבה אחת ובשלו על אש קטנה כמה זמן שיש לכם.
